 "Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2004
"רק על עצמי לספר ידעתי"...
חופשת שליש. עוד מעט אני באמצע התואר הראשון בעיצוב גרפי, במגמת רישום, אנימציה ואודיו-ויז'ואל... שלוש שנים... כן. שנה שניה. הולך טוב. האיורים משתפרים... אבל אני מנסה לעשות הכל בדרך שאני לא צריך לצייר. האנימציה מטומטמת, כי ככה רציתי שהיא תהיה. הסרטים... אח הסרטים. זה הבייבי שלי ומה שאני הכי נהנה לעשות. אנחנו עובדים בקבוצות, והקבוצה פשוט זורמת נהדר ביחד. לעומת השנה הקודמת סוף סוף יש מגמת השתפרות בבית ספר ש"אמור להיות הכי טוב בעולם אבל בעצם לא ממש משהו, ורק הולך על בסיס השם הטוב ששאר העולם נותן לו" שבו אני לומד.
כבר מתרגל למזג אוויר. קר, גשום, אבל לפעמים יש ימי שמש נהדרים. ואז אני יוצא החוצה ומבין שאם זה נראה נעים מבפנים, זה לא אומר שזה נעים בחוץ. זה יכול להיות יום יפה, אבל קר מוות! החורף עוד לא ממש התחיל ואני יודע שכמה שיש עכשיו - זה עומד להיות יותר גרוע. דבר אחד טוב, עברנו את הסולסטיס של החורף, מה שאומר שהיום הקצר ביותר מאחורינו. מעכשיו מתחיל הקיץ... הלוואי.
לא הייתי בארץ מאז פסח. הפעם הבאה באופק תהיה בטח רק בקיץ הבא. כמה שאני מתגעגע אני לא יכול להרשות לעצמי. ואני חושב: אם כבר לבוא לארץ אז שהשמש תהיה שמש, שהים יהיה ים ושהטלויזיה תהיה טלויזיה. וזה קורה רק בקיץ. פעם שעברה היה יותר מדי מעונן בשבילי.
עובד בשתי עבודות. פעם אפילו אחת לא היתה לי. אז חזרתי לעבוד בבאר בצ'כונה. סבבה ונחמד. קצת יותר מדי יאפים שעובדים בפירסום, אבל אין מה לעשות. מה שעצוב זה שכל הזמן אני צריך להזכיר לעצמי שכשאני מסיים ללמוד אני אמור לעבוד עם היאפים האלה... ואז משהו אחר מזכיר לי שיש סיכוי שאני אפילו יהפוך לאחד מהם... אוי לא. חוצמזה עובד בתור מלצר בחברת קייטרינג יאפית לאנשים עשירים מאוד שאוהבים לקבל את האוכל שלהם עם סכו"ם מכסף והרבה שמפנייה (בשבוע הבא משמרת ערב במשרד החוץ הבריטי)... מזל שכבר אין מעמדות... עם כבוד למעמד הבינוני.
עם נשים יש מגמת השתפרות. ואכן המשוואה עוד פעם מוכחת. "ככל שרמת תשומת הלב (A) שהזכר (X) נותן לנקבה (Y) גבוהה יותר, מהירות ההתרחקות (V) שלה ממנו גדלה בהתאמה".
וכמובן ההיפך. ככל שמתייחסים אליהן פחות, כך הם מתקרבות. אז מפעילים את המשוואה ההפוכה ואז אני מקבל איזה זיון אחרי איזו מסיבה שבה שתיתי קצת יותר ממה שהייתי אמור. מש"ל.
אז עכשיו לכבוד השנה החדשה, חתכתי מערכת יחסים עם אחת מהבחורות האלה. משהו שהתגלגל מסקס חפוז אחרי בקבוק יין או שניים - לפעם בשבוע, שבועיים שאחריהם אני מתעורר בבוקר ולא מבין למה עשיתי את זה עוד פעם (למרות שזה גם בדרך כלל כולל כמה משקאות משכרים). מקווה שהפעם זה יהיה סופי. היא לא הטעם שלי.
עוד סיגריה ועוד אחת. ואז אני אוכל משהו קטן כדי שתהיה סיבה לעוד שסיגריה אחרי זה. זה מה שקורה בימים שאין לי מה לעשות בהם. יום כמו היום. אתמול חזרתי מסוף שבוע של חג המולד בבית של חברים, שבהם רק אכלנו, עישנו, שתינו, עישנו ואז עשינו את אותו דבר בלולאה (LOOP)... [מה הולך עם כל המילים המוזרות האלה, ששיש להם יותר משימוש אחד בעברית, ואז זה לא נראה הגיוני להשתמש בהם???] זה החג היחידי שאני מרגיש בו כמו בארץ, במידה מסויימת. זה החג היחדי שהכל מת. כמו בשבת או אפילו ביום הכיפורים (חוץ מעניין המכוניות) שהכל סגור, שאין רכבות ותחבורה ציבורית אחרת, שמוניות עולות כפליים. ושזהו, ברגע שהתיישבת איפהשהו, אין סיכוי שתצא משם ליומיים.
אז אתמול חזרתי וראיתי כמה סרטים בדויד. והיום נעשה את אותו דבר. תום (שותף מס' 1) נמצא בסומרסט ו-בייארתה (שותף מס' 2, שהחליף את קרוליין האגדית...) נמצא בנורווגיה. כך שאני לבדי בבית.
מה שנותן לי זמן לכתוב בישרא...
| |
|