"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
מהשפעות לגניבות ובחזרה
כתבתי פה לא פעם על החופש שאני רוצה שיהיה על זכויות יוצרים. לא חופש מלא אבל שהזכויות של היוצרים יפחתו ושאפשר יהיה ליצור יצירה שמושפעת באופן ברור מיצירה אחרת. כמו לדוגמא עיבודים של סיפורים, של תמונות, של שירים.
אבל יש דברים שזכויות היוצרים צריכות להגן מפניו. וזה גניבה במודע של התוצר או את המראה של יצירה אחרת, שהיצירה החדשה נראית בדיוק כמו היצירה שקדמה לה, ורק החתימה שונתה לשם היוצר החדש במקום היוצר המקורי.
את זה אני לא מקבל.
חברה שלחה לי במייל את הכתובת של הכתבה הבאה מ-nrg-מעריב.
מדובר בסדרה של פרסומות מהעולם, כולן מיוחדות וטובות, ולצידן פרסומות מהארץ שנראות בדיוק אותו דבר. לא מדובר באותה חברת הפקה, לא מדובר אפילו באותה תדמית. מדובר במישהו שראה את הפרסומות האלה איפהשהו והחליט שזה רעיון טוב והפיק את אותה יצירה בשינויים קלים.
מזל שהם פשוט לא עשו קופי-פייסט, אבל אולי זה השלב הבא.
 סובארו (ישראל)
 פולקסווגן (עולמי)
(הקווים בתמונה הוספו על ידי nrg).
הגניבה הכי ברורה בעיני היא מהפרסומת לפולקסווגן העולמית הנראית בפרסומת הישראלית לסובארו. מדובר בהעתקה גרידה. מה גם שפולקסווגן לקחו (לזה אפשר לקרוא השפעה) את הסטייל מ-Jonas Odell שעשה פרסומות ל-BMW ולHummer (ביחד עם Boris Navrati), ע"פ הקליפ שלו ל-Goldfrapp' כך שאולי זאת לא רק מגמה ישראלית, אלא אוניברסלית. (הקישורים הם לסרטונים עצמם).
אני יודע שמדברים על זה כבר כמה זמן, איך אפשר לעשות רשיון מלא לעיצוב, וע"פ מה יגדירו גניבה של זכויות היוצרים על עיצוב.
בתור דוגמא אפשר לקחת את קיא. קיא עיצבה את דגם המכונית שלה 'אמנטי' ואפשר בקלות למצוא דמיון למרצדס סי-קלאס (בעקרון לגרסה הקודמת, בה הפנסים לא מחוברים), וגם אפשר למצוא דמיון ללינקולן טאון קאר (בעיקר בחלק האחורי של המכונית).
 קיא
 מרצדס
 לינקולן
האם נעשתה פה גניבה?
ברור שקיא, שהיא החדשה ביותר בשוק ומנסה להכנס לשוק רכבי המנהלים באירופה ובארה"ב, רוצה לקבל את הכבוד שנותנים למרצדס וללינקולן, רכבים ש- אני לא יודע כמה - אלפי מכוניות שלהן נמכרות בכל שנה. בדגמים האלה, בעיקר בתור לימוזינות קטנות, או בתור רכבי מנהלים זולים (יחסית). בקיא מעוניינים בעיקר שהקונים יתחשבו בהם בתור תחרות הולמת, והדרך הפשוטה ביותר היא לקלוע לטעם של הקונה - על ידי עיצוב המכונית.
אז האם זה נחשב גניבה או השפעה?
מהו הגבול בין להיות מושפע ממשהו וליצור משהו שונה, אפילו אם באותו נושא, לבין להעתיק משהו?
והאם אפשר לצאת 'זכאי' כשמדובר בהעתקה כל כך שקופה?
אני מציע לחברות הפרסום הישראליות להתחיל לחשוב על רעיונות משלהם. נראה לי שהם התרגלו לרעיון שהמשק הישראלי היה די סגור, ואפשר היה לגנוב דברים בקלות.
כשלמדתי פרסום בבית ספר, המורה אמר לי משפט חכם: "אם חשבת על רעיון שיש לך הרגשה שראית אותו אי פעם, אל תעשה אותו". אולי המשפט לא נכון באמנות, אבל בפרסום, כשאנחנו, כקונים, בודקים כל פיפס (איפה נעלם המשקה הזה?) קטן בתדמית של חברה מסויימת, זה מאוד חשוב.
נורא קל לזהות היום את המקור ואם הפרסומאים הישראלים לא יכולים לחשוב על שום דבר חדש נראה לי שהם בבעיה ממש גדולה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
