"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
שקט... מצלמים
השעה 15:17, שעון לונדון.
הלכתי לישון ב-07:12, אחרי יותר מ-14 שעות של סידור הסט וצילום הסרט שלנו.
אחרי עריכה יהיה מדובר בסרט של דקה. צילמנו 45 דקות של וידאו ו-3 דקות של 16 מ"מ. אנחנו לא אמורים להשתמש בוידאו...
את הסט מצאתי לפני כחודש, מאחורי בית הקפה שבו אני יושב לעיתים, שבעליו הוא הבעלים של הבאר בו אני עובד.
מדובר בתחנת הרכבת הישנה של השכונה, שלא פעילה כבר שנים.
מתחת לגשר הפסים, ישנו היכל עצום, מין מרתף יינות גדול, אני לא יודע מה השימוש המקורי שלו היה. בנוי מלבנים, ללא חשמל זורם ועם המון לחות וטחב.
סידרנו את הסט: חדר ניתוחים במקום מלוכלך, עם כלים מוזרים, ללא הנקיון הרגיל והרצוי. הסיפור הוא ניתוח של בן אדם שנהנה מהיותו מנותח. הוא אינו תחת הרדמה והוא מודע לכל מה שקורה מסביבו. הוא נהנה עד כדי כך שהוא מגיע לאורגזמה.
בקבוצה אנחנו חמישה, זה הסרטון השלישי שאנחנו עושים ביחד, וכל פעם זה מרגיש כאילו אנחנו עולים בדרגה.כולנו חושבים על לעשות סרטים בחיינו והלימודים של העיצוב הגרפי הם לצד הדבר המרכזי: התסריטים, המשחק והצילום.
כל אחד מאתינו מגיע ממקום אחר בחיים, עם דברים שונים בראש וביחד אנחנו מוצאים דרך משותפת לספר את הסיפור שאנחנו רוצים.
אנחנו עובדים טוב ביחד, מוסיפים ומרטשים את הרעיונות של האחר.
לרוב התפקידים די ברורים:
מגנוס: כותב את התסריט, עוזר לבימוי ומשחק.
בל: מביאה ומוצאת אביזרים, עוזרת לבימוי.
סאם: משחק, מקליט סאונד.
ויג'יי: מקליט סאונד, משחק.
ואני: מצלם ומביים.
כולנו מביאים ומפתחים רעיונות, עורכים ועובדים על הסאונד ביחד.
מה שקשה בצילום בסרט צילום, הוא שהמצלמה פועלת כמו מצלמה רגילה. צריך לבדוק את מידת התאורה, צריך לדעת כמה זמן כל סצנה אמורה להיות. כל דבר חשוב וכל שניה חשובה. אי אפשר לצלם סתם ולערוך את זה החוצה אח"כ. כלומר אפשר, אבל צריך לחסוך כמה שיותר. קיבלנו רק 3 דקות של סרט. זה הכל. ובגלל זה כל סצנה שצילמנו, עבדנו עליה בערך שעה, אפילו אם היא של חמש שניות.
מחר אנחנו שולחים את הסרט לפיתוח. אני לחוץ רצח מהתוצאות, במיוחד בגלל שאני צילמתי. למרות שהשותפים שלי אומרים לי לא להלחץ. הרי זה פעם ראשונה שאנחנו מצלמים סרט ככה, ברור שזה לא יהיה מושלם.
הרי לומדים מהטעויות. אני כבר יודע מה היו הטעויות שלי, אבל בטוח שיהיו עוד שנגלה אח"כ.
את רוב הסרט צילמנו גם בוידאו דיגיטלי, יותר על המהות של הסרט מאשר את הסרטו עצמו. נוכל לעשות סרט על מאחורי הקלעים...
כך שאם כל הסרט יצא דפוק, לפחות יש לנו גיבוי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
