"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2005
הבית וחורבנו
שלא כימי צום ותענית אחרים, ט' באב אינו נושא אופי דתי גרידא. הקינה עזת הביטוי, הנפתחת במלים "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם", זרועה צלקות טרגיות, תוצאות של אירוע היסטורי אמיתי. אירוע זה נוגע לכל יהודי, אך בראש ובראשונה לאזרחי מדינת היהודים. ט' באב התשס"ה מפיח בטקסט העתיק רוח חדשה.
מקץ 2000 שנות גלות, שבהן אמרו היהודים נואש מהריבונות המדינית, עשתה הציונות מעשה נועז. קבוצה קטנה מרדה בסדר הגלותי ושאפה להקים מחדש בית לאומי לעם היהודי. שואת יהודי אירופה, שניחתה בשעה שהוויכוח על הלגיטימיות של המעשה המדיני עדיין התנהל, הפכה את הקמת המדינה לעובדה. אומות העולם קידמו בברכה את מדינת ישראל, קיבלו את הצדקתה המוסרית והכירו בריבונותה.
עתה, פחות משישים שנה לאחר שהציבור הקטן שפרץ בריקודי שמחה בעקבות ההצבעה באו"ם ומיד אחר כך יצא למלחמה על קיומו זכה בפיסת אדמה, חוזרת המדינה הצעירה אל עקבי האירוע ההיסטורי שהכריע את גורלה: חורבן הבית השני לא היה רק הרס בית המקדש. הוא היה הרס הבית הלאומי. החורבן נעשה אמנם בידי זרים, אלא שאחראים לו - לא במעט - קנאים עיוורים, חדורי מגלומניה כוחנית, שהתיימרו להוביל את המדינה היהודית הזעירה בדרכם העיקשת, הפנו עורף למציאות המדינית ודיברו רק בשם עיקרון אחד. הדת, כפי שהם פירשו את מצוותיה.
קנאותם של מחריבי הבית צמחה בערוגות הפונדמנטליסטיות של ההייררכיה הדתית, המתהדרת בכוחה הנצחי בשם אל קנא, נאטמת לעולם ומסרבת בתוקף לכל פשרה. במאבק על דמותה וקיומה של מדינת היהודים ההיא, ניצחו הקנאים את אנשי השלום. הם בחרו בהתאבדות, טבח וגלות וחרצו את גורל העם כולו. למרבה החרדה, ניצבת מדינת היהודים השלישית לפני אתגר שצומח ממקורות השראה דומים.
המקום זהה, ודומים יחסי הכוחות בין המדינה לאומות העולם. אפשר שוב לזהות גם ריבונות שבירה של מדינה הנאבקת על קיומה.והנה, ממש כמו אז, קמה קבוצה מגלומנית, עיקשת וחסרת אחריות של רבנים קנאים, בועטת ברגל גסה בריבונות המדינה ובסיכוי לחיים של שפיות ושוויון במשפחת העמים ומאיימת להחריב את הבית אם לא תתקבל דרכה.
לכאורה, ישראל מתמודדת עם דילמה דומה לזו של הדמוקרטיות המערביות, המתנערות עתה ומגרשות מתחומן רועים רוחניים קיצוניים המאיימים על ריבונותן. אלא שאלה, נוצריות או חילוניות, נאבקות באיסלאם, ואילו ישראל מנסה לפלס את דרכה בעולם כשמבית מאיימים עליה שוב מנהיגי הקנאים של היהדות, שורש הלאום שממנו היא עצמה צמחה. ט' באב השנה הוא, איפוא, יום של חשבון נפש מעמיק. לנוכח הלקח ההיסטורי העולה ממנו, חייבת מדינת היהודים לגשת בנחישות יתר למאבק העומד לפניה. למען ריבונותה, וכדי שלא ייחרב עליה גם בפעם הזאת ביתה.
מאמר המערכת של עיתון הארץ, היום.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
