"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2005
סקס והדיונה הגדולה
בסוף חזרתי מסיני. אח, אח, איזה מקום.
כל כך קרוב אל הארץ וכל כך רחוק ממנו.
בלי ערסלנד ופקאצה-סיטי, בלי סרטים מכל הסוגים והצבעים, בלי מתנחלים שקורעים את הלב, בלי טלויזיה וחדשות...
שקט.
שלווה.
אני, wikiwiki ופריצי נסענו לחמישה ימים של כיף.
ובאמת היה כיף.
קודם כל להיות עם האנשים הכי קרובים אלי.
וגם להיות עם עצמי.
בלי משקפיים קוגניטיביים, בלי פחד מאנשים, כאילו אין מחר וכן, אפשר להגיד ששם, שוב, אחרי הודו, אני מלך באדולינה.
פגשנו שם את אחותה של ידידה טובה ושלוש בנות שהיו איתה. ארבעה בנות חמודות שבילינו יחד ברוב הימים ההזויים. אבל מה, הארבעה הזכירו לנו, בשיחת הסיכום במונית בחזרה למסוף טאבה, את הרביעיה של 'סקס והעיר הגדולה'.
כל אחת עם הקונצים שלה, עם השטויות שלה.
אחת צמחונית שניקוי החופים הפך בשבילה למלחמת קודש,
שניה בקטע של פתיחות וחופשיות,
שלישית מתפלרטטת ומחפשת,
רביעית סרקסטית שצוחקת ומצחיקה.
בסוף, אולי הן בסך הכל מחפשות אהבה.
אחד הבחורים שהכי עיצבן אותנו בחופשה הזאת היה אייל, שבא עם אשתו והילדים.
אשתו היפיפיה נשארה רוב הזמן עם הילדים בזמן שהוא בפלירטוטים עם כל נשות הדיונה. עם אישה כזאת לא הייתי יוצא מהחושה, והייתי שולח את הילדים לשחק עם השכנים. אפילו אם הקטנה בת חמישה חודשים.
עם הגברים הוא בכלל לא דיבר והשתמש בילד היפה שלו ובמיוחד בתינוקת כדי לקנות את ליבן של הנשים. אני רק בהיתי באשתו וקיויתי.
מהרגע שהגענו זרקנו את התחתונים והלכנו קומנדו אבל בלילה האחרון השתזפנו ערומים לאור הירח. משהו שהיינו צריכים לעשות מההתחלה... הבריזה הנעימה עברה לנו בין הרגליים, ואנחנו דיברנו וצפינו בכוכבים נופלים. יש בזה משהו נורא טבעי.
וחבל שזה לא משהו שאני יכול לעשות בטבעיות. ככה ביום יום.
יש בנו יותר מדי איכפתיות לגבי איך שאנחנו נראים ואיך שאחרים רואים אותנו.
הכל כל כך מיני, הכל זה בשביל להרשים, פוזה ושרירים, שיזוף ושומנים.
לפני יומיים אני ופריצי ישבנו הבחוץ מציצים. נהננו מהריאליטי שואו הכי טוב בעולם: כוסית יושבת לבדה בחוף, וכל הגברים הישראלים שמנסים את השורות הכי טובות כדי לרכוש את ליבה, כדי להשיג את הטלפון שלה, או סתם לשחק איתה שש-בש.
צחקנו בקול רם.
ולסיכום... סיני זה המקום הכי טוב בארץ.
עדכון אחרון: הייתי אמור לחזור אתמול לאנגליה. דחיתי את החזרה שלי בעשרה ימים.
באמת שלא הספיק לי. אני צריך עוד קצת שמש, עוד קצת משפחה, עוד קצת מהחברים.
טוב לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
