"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
לונדון: השבוע שהיה – שבוע התאקלמות
יום שבת: שבו התקיים יום הקניות הראשון שלי, ונהייתי VJ.
בלילה הלכתי לסטודיו של תום, שבו הוא עובד על פרוייקט פיסול אינטראקטיבי המשלב הקרנות וידאו, מראות פלסטיק, ותורת כאוס.
יצא לי לעבוד ולעזור לו שם על תוכנת VJ מגניבה, ולראות איך ה-live feed נראה על הקיר ודרך המראות והפידבק הויז'ואלי שנוצר שם.
יום שני: שבו קיבלתי עבודה, יצאתי עם בחורה והבנתי שאני מאוהב.
נפגשתי עם ג'יימס, הבוס של חברת הסטארט אפ שבה עבדתי לפני החופשה
בארץ, שהחזיר אותי לעבודה והציע לי גם פרוייקט חדש: עיתון לסטודנטים
לאמנויות בלונדון שיהיה בעל אופי כיפי ופוליטי, ויגרום לקוראים אותו לרצות
יותר מהמורים ומהאוניברסיטאות שלהם.
אחרי הפגישה וארוחת הערב פגשתי את קירסטין, אותה בחורה מהארוע עליו כתבתי ב'אתמול'. משהו שלא עשה לי בכלל טוב באותו הלילה אבל מאז אני מרגיש מאושר ושלם, במיוחד בזכות הבחורה הזו.
יום שלישי: שבו נפגשתי לפגישת עבודה וקיבלתי פרוייקט נוסף לעבוד עליו.
נפגשתי עם בחורה שמארגנת תערוכה ולקחה אותי להיות מעצב התדמית שלה.
יום רביעי: שבו חזרתי לעבוד במשרד, הגשמתי חלום ישן, והייתי בבאר הזוי.
היום הראשון אחרי חודשיים במשרד של ג'יימס שמתעסק בעדכוני חדשות לטלפונים סלולריים עבר בהצלחה.
אחריו הלכתי ביחד עם מכר ישראלי מפעם, אדם, להגשים חלום ישן ולראות משחק כדורגל אנגלי, ולא סתם, אלא את ארסנל (כן, סוף סוף הייתי בהייבורי), נגד קבוצה שוויצרית, ת'ון, במסגרת המחזור הראשון של ליגת האלופות. נצחנו 2-1 אחרי משחק מאוד קשה ומותח, למרות שליטה מלאה של ארסנל במגרש. בתודה לתום ולינדה קרטר על הכרטיסים.
ואז נפגשנו עם אחותו היפהפיה של אדם והלכנו לג'אז באר מטורף בדלסטון,
שנראה כמו הסלון והמטבח של בעל המקום רק עם חלונות ראווה גדולים.
יום שישי: שבו הלכתי למועדון וראיתי כוכב ילדות מופיע.
הלכתי עם נעה ואח שלה לפאבריק-לייב
לראות ולרקוד לסדרה של שמות בעולם הדיג'יים. מגה קלאב עצום מימדים מתחת
לאדמה, שלושה חדרים + מעברים ומסדרונות, בארים ואולי 3000 (הערכה אישית)
קלאברים שמחפשים כדורים, זיונים וריקודים, ובלי לשכוח מכונת משקאות שעשתה
שדרוג למכירת דיסקים (זה סטארט אפ):
אחרי חימום של פריסטייל ראפ עלה קראפאי קאטס, עליו שמעתי מחבר בארץ, שרצה
שאצטרף אליו לשמוע אותו במועדון הזמיר בתל אביב בחודש שעבר. לא הלכתי אז
אבל השלמתי את החוסר. קראפטי נתן סט של ברייק ביט הכולל סקרצ'ים אישיים
ובכלל עשה שם משהו יפה.
ואז הגיעו שלושת המופלאים: הסקרצ' פרברטס
שנתנו סט מדהים שהתחיל בהיפ הופ מגניב ועבר דרך נירוונה ופרודיג'י לדראם
אנד בייס מטורף שהסתיים בסולו סקרצ'ינג שגרם לקהל לרעוד בנחת ולהתלהב
בטרוף.
בשלוש וחצי בלילה עלה מסמר הערב: דיג'יי ג'אזי ג'ף,
המוכר לכולנו כג'אז בנסיך המדליק מבל אייר, ויש שאומרים שהוא הדיג'יי הטוב
בעולם, ואחרי אתמול אני מוכן להודות בזה. סט של היפ הופ וסול שהיה גורם גם
למי שלא אוהב את הסגנון הזה להכנס ולבדוק מה קורה שם בסצנה. שימוש נהדר
בתוכנת Traktor DJ על פאוור בוק ובמשהו שנראה כמו תקליט אלקטרוני, ביחד עם אקפלות וביטים של שירים שונים כולל הדלתות ונירוונה – שוב.
לדוגמא למעשיו של הדיג'יי האגדי (מצטער על איכות הסאונד, זה בא מהטלפון שלי).
אז לסיכום הערב הזה בפאבריק, אני אומר שאני שמח לראות שוב דיג'יים שבאמת
עובדים כשהם על הבמה או בקופסה, ולא מורידים שורות וג'ויינטים תוך כדי.
אנשים כשרוניים שבאו לנגן מוסיקה ולא להשמיע להיטים מסגנונות שונים בקצבים
שונים.
אם לא זאת הדרך להתאקלם, אז אני לא יודע מה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
