"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
נבואת זעם
אני מבין שיש פושעים. אני מבין שיש רוצחים.
כלומר אני לא מבין אותם, אבל אני מבין שיש דברים בחיים שגרמו להם לעשות דברים שכאלה.
אני מבין שיש פושעים דתיים ואני מבין שיש רוצחים דתיים.
אנשים שהם דתיים אבל יש דברים בחיים שגרמו להם לעשות דברים שכאלה.
אבל מה שאני לא מבין זה פושעים ורוצחים בשם הדת:
אנשים שרוצחים ועושים מעשים שהם לא חוקיים רק כדי לשמור על האמונה האישית שלהם אפילו אם הפשע הזה נוגד את האמונה שלהם.
היום פורסם גזר הדין של דוקר חרדי שדקר שלושה הומואים במצעד הגאווה בירושלים והעונש שקיבל היה קשה ומוצדק.
בגזר הדין נאמר: "מעשיו לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם. הם נבעו מתוך קנאות עיוורת, שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שקשור לכבודם ולגופם של אחרים, שדעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה".
זהו אמנם לא תיאורם של כל החרדים באשר הם, אבל אני באמת מקבל את התיאור הזה על הרבה מהם, אפילו אם הם לא רוצחים, ולו בזכות רבנים שמדירים את משמעות הכבוד ההדדי מהשיעורים שלהם.
איך יכול רב לאשר את הדברים האלה? לשלוח אדם אחר ומאמין לרצוח בדם קר? לעשות קללה על ליבו ועל ראשו של אדם רק בגלל שאינו מסכים עם דעתו?
אלה אנשים המחרחרים ריב ורוצים לראות רק את דעתם האישית רווחת. אלה אנשים שמקריבים קורבנות לאלוהים אחרים.
אלה אנשים המדברים בשם האמונה היהודית אך הם כבר לא חלק ממנה ועלינו להוקיע אותם.
מייד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
