לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini

כינוי:  אופטימיוז (זהר)

בן: 46

Skype:  zohar.ma 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2004

בוקר טוב


השמש לא זרחה היום.

כלומר לא רואים אותה מבעד לעננים האפורים. אבל בכל זאת נעים להתעורר בבוקר מאוחר, עם הידיעה שיש עוד כמה שעות עד שצריך לצאת מהבית. אפשר לשתות תה בנחת, עם צלחת מוזלי, לעשות מקלחת, לגלגל סיגריה לנוח עוד קצת, ואפילו לכתוב פה.
[תזכורת: השעה הרשומה היא שעון ישראל, אצלי זה שעתיים קודם. אז בעצם זה 11:11. צריך לבקש מהאופרייטור את האפשרות לשנות את איזור הזמן].

היה לי עוד חלום מוזר אתמול... משהו מטורף ביותר. ואני לא יודע למה אני משתף אתכם בזה אבל אם אני כבר פה אז למה לא.

חלמתי שאני רוצה לתרום דם. ואני הולך לקליניקה שבה מכניסים אותי למכונה (כמו זאת שבודקת אם יש סרטן), כדי לבדוק אם הגוף שלי נקי. אני יוצא מהמכונה, והולך לאחות. היא מסתכלת עלי בפנים עצובות ואומרת לי שיש לי שלוש בעיות.
היא מראה לי על המסך שלוש דברים ואומרת לי ששניים מהם קשורים להרואין, אני אומר לה שלא יכול להיות, ושלא לקחתי אף פעם, אבל בראש אני מרגיש שכן (אף פעם לא ניסיתי). זה נורא מוזר. ואז אני נזכר בסיינפלד בתוך החלום, בפרק שפיטרו את איילין בגלל חשד לאופיום, אבל בסוף התברר שזה היה בגלל עוגיות הפרג שהיא אכלה בכל בוקר. anyway, בזה הסתיים החלום שלי. או יותר נכון, בנסיונות שלי לשכנע את האחות שקרה לי אותו דבר...

טוב זה לא כל כך מטורף, כבר היו לי יותר.


היום גיליתי שהשבוע זה The Human Rights International Film Festival בלונדון. סבבה! יש כמה סרטים ישראלים ופלסטינאים שאולי יספרו את המצב בצורה קצת יותר הוגנת, הגיונית, עניינית ועם רצון לשלום......

לפעמים נראה לי שאני הישראלי היחידי שרוצה כבר להגיע להסכמה (הסכמה אמיתית ובלי לזרוק אף אחד לים או להעיף למדינות שכנות). אבל אולי יותר קל לי להגיד כי אני לא חי בארץ. מה שאני כן יכול להגיד זה שהייתי קרוב (ויותר מפעם אחת) לאיזה פיגוע קטן. בין אם בתל אביב או בכל מיני מקומות אחרים. אז אל תבואו בטענות. תבואו בשלום!



היום זה היום האחרון של השליש. יש מסיבה בערב באיזה באר, שכמובן נמצא חמש דקות מהבית שלי. זה נורא מוזר, לפעמים זה נדמה כאילו רוב התלמידים בקולג' הם בעצם גם שכנים, חוץ מאלה המלייאנים שגרים בקנזינגטון... למרות שעכשיו גם הם מבינים שזה כבר לא זה... כולם עוברים לפה. ואני יודע שברגע שיבנו פה סניף של סטארבאקס זה הזמן לעבור למקום אחר. אני חושש שזה יגיע בקרוב.

נכתב על ידי אופטימיוז (זהר) , 18/3/2004 13:11   בקטגוריות ימים/לילות  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



21,409
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופטימיוז (זהר) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופטימיוז (זהר) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)