"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2004
 חזרתי!!! (וגם ראיתי סרטים)
כן! ולמה, אתם שואלים? (למה חזרתי??? פוסטמות. תגידו תודה וזהו)
חזרתי כי עכשיו הכל עובד כמו שצריך. מצאתי משהו טוב יותר מאינטרנט אקספלורר ועכשיו זה עובד. אני עדין בווינדוז. אבל גם זה משהו. אז אפשר להגיב, אני יכול להחזיר תגובות והכל בסדר!!!!!!
חזרתי עכשיו מסרט. סרט יפני, Zatoichi. לא התכוונו ללכת אליו. תכננו לראות את 21 גרם. אבל חשבנו שאולי זה יהיה מדכא מדי. ולעומת הסרט הזה זה בטח נכון. הסרט הזה הוא סרט אלים, עם הרבה דם משפריץ, מצחיק, עם הרבה בדיחות קרש, עם הרבה גופות שנופלות בערימות והרבה גיישות מתרוצצות. חוץ מזה יש שם מוסיקה מעניינת, אנשים שעודרים באדמה בקצב הטרייבל ודופקים מסמרים בקצב תעשייתי, ריקודי סטפס יפנים, שעד עכשיו מעולם לא שמעתי שקיימים ורצון טוב להעיף מהמסך את כל מי שנמצא על הסט.
סרט סמוראים מומלץ ביותר. למי שאוהב את הסגנון וגם למי שלא.
הלכתי עם לינדה קרטר ועם החבר שלה פיטר פרקר (שם זמני, צריך אישור). והגענו למסקנה שזה כבר סרט קלאסי. קלאסיקה מודרנית, כמו שאומרים ברדיו תל-אביב. על הדקה הראשונה הוא נפתח בבדיחות הדעת, כשמישהו כורת לחבר שלו יד בטעות.
וכאן אני אפסיק. אתם רוצים לדעת עוד - תלכו לראות.
חוץ מזה ראיתי היום בצהרים את Empire of the Sun שבטח כולם ראו, אבל בשבילי זה הפעם הראשונה.
סרט ממש יפה, ואפילו בכיתי בסוף. אין מה לעשות שפילברג יודע לעשות סרטים.
הסיפור המקורי הוא סיפור הילדות של J.G. Ballard. על חוויותיו בתור ילד אנגלי שגדל בסין בזמן מלחמת העולם השניה. קצת כמו רשימת שינדלר, אבל בסין במקום פולין ועם יפנים במקום גרמנים. וכמובן - לא טראגי באותה מידה... כנראה שהייתי בקטע יפני היום. טוב עם כל-כך הרבה יפנים בקולג' זה די מובן.
לפני כמה זמן התחלתי לקרוא ספר אחר של אותו סופר, אבל אני די תקוע בו. כבר התחלתי פעמיים... כל הפרקים נורא קצרים ולא ממש מתחברים אחד לשני. יש איזה קשר ליניארי אבל צריך לחפש אותו. זה נורא מעניין אבל אני אפילו לא יכול להסביר לעצמי על מה הספר. יום אחד נצליח, עד אז אני קורא ספר אחר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
