"Experience is what you get while looking for something else". Federico Fellini |
כינוי:
אופטימיוז (זהר) בן: 46 Skype:
zohar.ma 
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2004
פרטים אינטימיים
לא ממש עשיתי את החשיפה בשביל להביא לפה מיליון מבקרים.
לא יודע למה בכלל עשיתי את זה. הרגשתי צורך לשתף.
לא שמתי תמונה חדשה לגמרי. לקחתי את זאת לפני כמה חודשים.
לפני כמה ימים נפלה עלי מנורת הלילה שלי, מהמדף שליד המיטה, ישר על הפנים.
זה לא היה כיף בכלל. ועוד להתעורר ככה בבוקר...
כאב לי, אח"כ זה התנפח ונוצר פנס כחול ומרשים בעין.
לא משהו שנעים ללכת איתו ברחוב, במיוחד לאור המקרה המתואר (באמת!!)
'מה הלכת מכות?' שואלים אותי החברים והמכרים.
לפעמים אני אומר את האמת. בדרך כלל לא מאמינים לי. הכי טוב זה לומר את האמת, אנשים לא קולטים שזה נכון וחושבים שאתה משקר. זה נהדר. אז הם ממציאים לעצמם סיפורים משל עצמם.
עברו כבר כמה ימים וזה מתחיל לעבור, אך עדין יש לי סימן צהוב-כחול מתחת לעין.
זה מצחיק איך שלפעמים אנשים נמנעים מלשאול מה קרה, אבל רואים את המבט התוהה בעיניים, את הבהייה... את הדימיון מתחיל לרוץ... 'מה קרה לבחור ההוא? הוא לא נראה כמו אחד שהולך מכות...'
התחלתי לעבוד בבאר ליד הבית. מקום מגניב, שמושפע קשות מקיל ביל ומלא ציורי מנגה מהסרט על הקירות. עבודה לא קלה, אבל כרגע זה רק בסופי שבוע. סוף סוף יש עבודה.
זה לא קל לחיות כאן. לא סיפרתי את הבעיות האלה כל כך...
אבל כשאני בתוך הלימודים אני לא כל כך יכול לחשוב על משהו אחר. אפילו שלפעמים צריך. זה קשה לי. אני ממוקד במשהו אחד ולא יכול לעשות דברים אחרים. אז אני מתבלבל (ונופל).
אז עכשיו אני בחופש. מחר תצוגת הסיום של השנה. רק להראות מה שעשינו בשנה הנוכחית. לא משהו קרוב לתצוגת סיום של ה- BA (שמתרחשת בימים אלה, שווה לראות) אבל מספיק מעניין.
ואח"כ זהו. חופש גדול.
ואני נשאר כאן.
לפחות רוב הזמן.
בלי לפגוש את המשפחה, החברים
בלי לראות ים תיכון, או כנרת
ואולי אפילו ים סוף
בלי לצאת לפאבים בלילינבלום
בלי להנות מהליכה קייצית לאורכה ולרחבה
של תל אביב
בלי לעשות טיול במדבר
או טראק בגולן
רק להשאר כאן
ואולי לנסוע למקום אחר
יותר מאוחר כשיהיה
קצת מזומנים בארנק
אולי ניסע לפריז
או ברצלונה
ועד אז...
זה יהיה מרגש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
