איפה היית ילדי תכול העין,
איפה היית ילדי הקטן?
טיפסתי על ראש ההרים ועברתי,
הלכתי בכביש הראשי וזחלתי.
בתוך יערות עמוקים הסתתרתי.
יצאתי אל חוף האוקיאנוס שמת לי.
נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי.
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול.
ומה שם ראית ילדי תכול העין?
כן מה שם ראית ילדי הקטן?
ראיתי שועל וזאב מחכה לו.
ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו.
ענף שחר שזורם עם המים,
איש עם פטיש שפוצע ידיים
ראיתי חלום שהולך על קביים,
איש בלי לשון מדבר ללא הרף
וילד ישן עם רובה ועם חרב.
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט,
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול.
ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין?
כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן?
עכשיו אני יורד כי הגשם בשער,
עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היער
איפה שיש אנשים בלי ידיים,
והחרא עולה שם ומציף את המים
ויונים מתות מכוסות עלי זית,
ופנים של תליין מסתכלות מכל בית
שם הכל מכוער ולנפש אין ערך,
הצבע שחור והאפס הוא מלך
אני רוצה לספר ולנשום
ולחשוב את זה ולהביא את זה הנה
שכולם יוכלו לראות את זה
ולעמוד לבדי מול הים בו טבעתי,
ולהכיר את השיר שידעתי ושרתי.
עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
