עניינימים

גיא הוא מישהו שעובד איתי. כלומר לא ממש איתי, אבל אנחנו חולקים קומה ודרכינו מצטלבות פה ושם. אתמול הוא סיפר לי שהוא תרם דם. בירכתי אותו על אזרחותו הטובה, אבל אז עצרתי ושאלתי אותו איך זה יכול להיות, כי גיא הוא גם הומו, וחוקי מד"א קובעים כי הומואים לא יכולים לתרום דם. אז הוא סיפר לי איך זה יכול להיות וביקשתי ממנו שיכתוב פה פוסט אורח. אגב, למרות שלא היה אכפת לו לכתוב בשמו המלא, החלטתי בכל זאת לבחור לו שם בדוי. קראו לי פרנואידית, אבל לא רציתי שבמקרה מישהו מבנק הדם יקרא את זה ויילך להשמיד את המנה שלו.

אני בן של ההורים שלי. אני אח. אני עובד ב"מעריב". אני משלם מיסים. אני שומר על החוק. אני אוכל בריא ומתעמל שלוש פעמים בשבוע. אני הומו.

כל אחת מההגדרות האלה נכונה לגבי, אבל אחת מהן הופכת אותי לאזרח סוג ז' כשזה מגיע לתרומות דם.

ביום ראשון השבוע, 21.12, הגיעו אנשי מגן דוד אדום אל בית "מעריב" במטרה להקיז את דמם את עובדי העיתון שמוכנים לתת עוד קצת מדמם המדולל ממילא. זו מטרה נעלה, במיוחד עבור מי שחווה שהות ממושכת בבית חולים בגלל מחלה שלו או של אהוביו, ולא היה מישהו יותר שמח ממני לתת כמעט חצי ליטר מדמי עבור כל מאן דבעי, ללא הבדל דת, גזע ומין.

יחד עם זאת, מכעיס אותי מאוד הצורך לשקר בטופס הבקשה לתרום דם. תחת הסעיף "האם קיימת משכב זכר משנת 1977?" אני נאלץ להקיף את התשובה "לא", ולחזור כמה שנים אחורה, לימים שבהם גבר ששוכב עם גבר עבר על החוק. סטיגמות זה דבר חביב ומשעשע למדי, אבל השאלה צריכה להיות "האם קיימת יחסי מין לא מוגנים?". להזכירכם, גם סטרייטים יכולים להידבק באיידס ובשלל הפתעות לא נעימות אחרות. אין שום הסבר הגיוני שבגללו התרומה שלי צריכה ללכת לפח האשפה רק בגלל שאני מעדיף יצור שיש לו זין שיחמם אותי בלילה.

היו כמה קולות בעיתון שקראו להחרים את ההתרמה, ואני מבין את המקום שממנו הם הושמעו, אבל כשזה מגיע לנושא חשוב כמו הצלת חיים אני מעדיף לבלוע את העלבון הצורב ולתרום למען האנשים במדינה שלי. את הדרך לשינוי הניסוח נצטרך לעבור בצורה אחרת, כזו שלא תפגע במי שתלוי בתרומות הדם היקרות האלה. נצטרך לעבור בכנסת, במשרדי הנהלת מגן דוד אדום וכל מי שיקשיב, אבל תמשיכו לתרום דם, גם אם אתם הומואים. יש אנשים שתלויים בכם.