| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 53 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
| 2/2009
אני מתרגשת
בעוד כשלוש שעות יפתחו הקלפיות ואני לא יכולה לישון. כל חיי הצבעתי רק למפלגת העבודה והיום, לראשונה, אני מרגישה חלק ממהפכה. לא מהפכה שתשנה פה סדרי עולם. מהפכה קטנה. מהפכה בשבילי, שסופסוף לוקחת את המוטו שלי מהבלוג ברצינות ומסתכלת על הפרטים ולא על איזו תמונה גדולה ערטילאית.
בראשית, בסוף דצמבר, היה תוהו ובוהו. לא היתה לי שום כוונה להצביע שוב לעבודה ולא מצאתי שום מפלגה אחרת שארצה לתת לה את קולי (הייתי מצביעה לחד"ש, אבל אני לא מספיק שמאלנית או סוציאליסטית בשביל זה). ואז הגיע עידוק וסיפר לי על מפלגה חדשה - התנועה הירוקה מימד שמה. זה היה רגע פוקח עיניים. רגע שלמדתי בהמשך שהיה משותף לדי הרבה אנשים שיצביעו היום לתי"מ (הנה עוד אחת כזאת. והפעם היתה לי הזכות להיות זאת שפקחה את עיניה).
וכך, ב-1 בינואר, כתבתי את הפוסט שמבשר על כך שכנראה מצאתי למי להצביע, והכנראה התחלף במהרה לבטוח. מאז ועד היום הצטרפו עוד רבים לרשימת התומכים, אך הטיעון המרכזי של מתנגדי תי"מ (או אם לקרוא להם בשמם - מצביעי מרצ) היה כי מדובר בבועה של בלוגרים תל אביבים, במיוחד לאחר פרסום הסקר של אורי קציר.
כמעט האמנתי להם, בחיי, אבל בימים האחרונים אני נתקלת בעוד ועוד אנשים שהולכים היום להצביע ה' ולא היו מזהים בלוג גם אם היה חובט בפרצופם, ולא היו יכולים למצוא את פלורנטין ללא הכוונה גם אם חייהם היו תלויים בזה. כי אצל רוב מצביעי תי"מ, אני מנחשת, פרק הזמן שבין ההתוודעות למפלגה להחלטה להצביע לה היה קצר מאוד , ושמועות טובות מתפשטות מהר.
ואחרי שאמלא את חובתי האזרחית, אלך לבלות שעתיים-שלוש בספא, כי בכל זאת מדובר ביום חופש.
עדכון 13:20: ועכשיו אני עסויה, רחוצה, אכולה ומחכה לתוצאות האמת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
