עניינימים

לא יודעת מה קורה, אבל בשבוע האחרון אני נורא עייפה. אולי בעצם "עייפה" היא לא המילה הנכונה, כי מדובר יותר בלאות. התחושה הזאת שגורמת לכם לרצות לא לעשות כלום מלבד להגיע הביתה בערב ולרבוץ מול הטלוויזיה עד שתירדמו (20 דקות מאוחר יותר).

ה"לא לעשות כלום" הזה, אגב, כולל גם כתיבה בבלוג, ככה שאני לא צפויה לבקר פה הרבה בקרוב, וגם כתיבת הפוסט הזה מעייפת אותי.

אלא אם כן, חוויית השימוש ברב קו מיום ראשון תספק לי תובנות מסעירות. והנה תובנה ראשונה: ההנחה שמדברים עליה תופסת רק כשטוענים את הכרטיס בסכום מוגדר ונוסעים לפי נסיעות רגילות. הכרטיסיות והחופשי חודשי עולים אותו דבר. זה אומר שזה משתלם כלכלית רק לאנשים שנוסעים מעט ולאנשים שנוטים לאבד את הכרטיסיות/חופשי חודשי שלהם, שכן יש ביטוח לכרטיס (אלא אם כן אתם פרנואידים שיעדיפו להשתמש בכרטיס אנונימי).

חוץ מזה התחילו לשווק ברשת מגה פיסטוקים ממותג Wonderful Pistachios בשלושה דגמים קלויים: עם מלח (שאין לי מה להגיד עליו, מלבד העובדה שהפיסטוקים של פיצוחי הגרעין בכופר היישוב יותר גדולים ויותר טעימים), בלי מלח ועם מלח ופלפל. לפיסטוקים הקלויים בלי המלח צריך קצת להתרגל, אבל הם פתרון מעולה למי שמשום מה לא רוצה לאכול מלח וגם לבישולים, אבל ההברקה האמיתית היא הפיסטוקים עם המלח והפלפל (ועוד כמה תבלינים שכתובים בקטן על האריזה). קודם כל זה טעים בטירוף ושונה מכל הפיסטוקים שאכלתם עד היום, ודבר שני, זה גם ישדרג לכם תבשילי עוף ובשר, כמו שזה מאוד שדרג לי בשבת תבשיל בשר בקר.