עניינימים

זה לא שאני אנינת טעם או שוחרת איכות או משהו. אני ממש לא יודעת איך זה קרה, אבל מעולם לפני כן לא הצלחתי להתחבר לשום תוכנית ריאליטי ("כוכב נולד" לא נחשב, כי הוא לא). ניסיתי, בחיי שניסיתי, אלא שאחרי פרק זמן של בין עשר דקות לכל התוכנית הראשונה, מצאתי את עצמי משתעממת, מובכת או סתם נרדמת. לזכות תוכניות הריאליטי אגיד שבגלל העבודה כמעט ואין לי זמן לראות תוכניות טלוויזיה בזמן שידורן, אבל זאת לא ממש סיבה, כי יש תוכניות שאני כן מקריבה מזמני כדי לצפות בהן גם מעבר לפרק הראשון.

רק לא תוכניות ריאליטי. עד עכשיו כלומר, כי "האח הגדול VIP" היא הריאליטי הראשון שלא רק שאני מצליחה לצפות בו, אלא שאני גם נהנית כהוגן ואפילו יש לי את ערוץ 20 (מ' מצא 10 שקלים, נתן לי אותם ואמר לי "קחי, קני לעצמך משהו יפה"; אז קניתי את ערוץ 20).

ומה יש ב"האח הגדול VIP" שאין בתוכניות ריאליטי אחרות? את מנחם בן כמובן. הוא הופך את כל הקרקס הזה למהנה בהרבה, על ידי נטייתו ללחוץ לשאר המתמודדים על הכפתורים הכי רגישים שלהם, בעוד הם לא מספיק חכמים או מרושעים (או שניהם) כדי לעשות לו בדיוק אותו הדבר.

וכך, לראשונה, אני משתלבת היטב בשיחות המסדרון בלי לזייף חצאי דברים ששמעתי במסדרונות אחרים, ועם להט אמיתי בעיניים. קורין אלאל המלכה! יועף אמיר פיי גוטמן! יגיע מנחם לגמר! ינצח דודי בגמר!