עניינימים

כזכור, לפני שבועיים שודר במסגרת "החברים של נאור" פרק ובו הוזכר המאכל הפרסי גונדי. מובן שלא שמעתי עליו מימיי, אבל בגלל שבן זוגי אמר שזה טעים, מייד יצא לדרך "פרויקט גונדי". בעזרתכם, כלומר בעזרת אחת ט', הגעתי לבלוג הזה, ושם למדתי את המידע החשוב שגונדי לא עושים מקמח חומוס, אלא מחומוס קלוי טחון. מומלץ לקנות בחנויות תבלינים שבהן יטחנו לכם אותו מול העיניים.

בכל אופן, לאחר קניית כל המצרכים הדרושים (את העוף, כלומר את חזה העוף, גם רצוי מאוד שיטחנו מול עיניכם. שתהיה בטוחים שמדובר בחזה עוף ולא תערובת שכוללת מקורים וכנפיים) ניגשנו למלאכה, רק שכרגיל אילתרנו קצת על המתכון, ובמרק, שהכנתו היא השלב הראשון, שמנו הרבה ירקות (גזר, דלעת, שורש פטרוזיליה, בצל וגרגירי חומוס שלמים שהושרו מבעוד מועד ל-24 שעות), ולא רק תפוחי אדמה כמו במתכון.

בקיצור, יצא מצוין. נא לא לרמות עם התבלינים, שאחרת תאבדו את כל הייחוד הפרסי, ובמיוחד רצוי שלא להבהל מאנשים שאומרים לכם שאם תמצמצו לשנייה הגונדי שלכם ייצא אבן. אם תעשו קציצות עגולות ולא מהודקות, הכל יהיה בסדר.

אגב, לא מצוין במתכון הזה, אבל כן צוין במתכונים אחרים וגם אנחנו נהגנו ככה כי חיכינו שהמרק ירתח - עיסת הגונדי עמדה כמה דקות לפני הכנת הקציצות.

עוד אגב אחד, קילו עוף טחון + 2 כוסות אורז מלא + ככה וככה ירקות במרק הספיקו לשש מנות, שנאכלו בשתי ארוחות (היינו רעבים ולא היתה שום תוספת אחרת).