עניינימים

 נתחיל במספרים: בארבעת השבועות שבהם אני עושה דיאטה ירדתי 2.5 קילו.

 שיטת ספירת הנקודות ורישום מדוקדק של כל מה שאני אוכלת התגלו כמאוד יעילים, אבל החל מאתמול הפסקתי לספור. נמאס לי. מצד שני בכל ארבעת השבועות האלה לא היתה לי שום חריגה ואין שום סיבה שעכשיו כן אחרוג.

 אחרוג ממה? מיוגורט כלשהו בבוקר (אקטיביה 1.5% שומן עם פירות יבשים, אבל החל מהיום החלטתי לעבור ליוגורט לבן 1.5% עם כפית דבש, עד שימאס לי מזה ואחזור ליוגורט עם הפירות היבשים); מארוחת צהריים שמורכבת מארבע פרוסות לחם קל עם סימפוניה 5% כלשהי ומלפפון; ומארוחת ערב מוקדמת שכוללת שוב יוגורט עם דגני בוקר מלאים כלשהם; ומתפוח/גזר/פלפל אדום בין לבין וכשלוש כוסות נס. לפעמים בימי ראשון יש לי גם אוכל מבושל שנשאר מסוף השבוע. לפעמים אני מגוונת עם סלט.

 זה, אגב, לא מגיע ל-18 נקודות. למעשה, הכי הרבה שהצלחתי להגיע אליו זה 16.5 נקודות, וגם זה היה חד פעמי. כן, אני יודעת מה אומרים. לא, זה לא מעניין אותי. כל עוד אני לא רעבה, לא עייפה, השיער שלי לא נושר ואין לי כתמים על הציפורניים - כנראה שהתזונה שלי בסדר.

 אני לא בנאדם של לחם. ממש לא. אבל מאז שהתחלתי בדיאטה גיליתי שלחם (קל) הוא עזר מצוין לדיאטה.

 ושרק ימשיך ככה.

זהו. נגמרו כל עונות הספורט ולפנינו קיץ שחון של שנה אי זוגית. אפילו ביטלתי את ערוצי הספורט פרימיום כי לא יהיה מה לראות בהם עד למוקדמות ליגת האלופות בסביבות אוגוסט.

מזל גדול שיש בייסבול שיחזיק אותי בחודשים הארוכים האלה, והשנה המטס אפילו נראים לא רע בכלל, ועד שהם יפשלו בגדול - כהרגלם - כבר יחזרו לשחק כדורגל.

חודש יוני חמים ונעים שיהיה.