עניינימים

כבר שנים שאני רוצה להכין מרציפן, אבל כל פעם אני דוחה את זה בתירוץ אחר. אבל היום נוצרה הזדמנות פז, גם כי נשארו לי הרבה אגוזימים מהטישפישטי שהכנתי לפני כשבוע וחצי, גם כי נתקלתי במקרה במתכון לממתקי מרציפן בספר "ארוחות מהספרים" (מתוך "עשו") וגם כי בערב אלך לאירוע שמערב בתוכו צפייה במשחק כדורגל וציון יומולדת.

אז הכנתי משהו שגילדת המרציפנרים בחיים לא תכיר בו כמרציפן בגלל הבעיות שיפורטו להלן, אבל יצא מאוד טעים. דבר ראשון, זה לא נעשה משקדים אלא שליש שקדים, שליש פקאן ושליש קשיו. דבר שני, בגלל שמיהרתי, לא טחנתי אותם כל כך טוב, וזה לא ממש יצא אבקה אלא חתיכות קצת יותר גדולות. דבר שלישי, הוספתי לסיר קליפת תפוז מגוררת, עניין שאני ממליצה עליו בחום רב גם אם אתם עושים מרציפן אמיתי.

הכמויות, מאוד בערך, היו 400 גרם אגוזים טחונים, 300 גרם סוכר (ויצא יותר מדי מתוק. אפשר להפחית) וחצי כוס מים. ההנחיות בספר (שם, אגב, זה 500 גרם שקדים טחונים ו-400 גרם סוכר) לגבי בישול המים והסוכר מאוד קפדניות. לי, כרגיל, לא היתה סבלנות לחכות שזה יסמיך עד כדי חוט שנותר כשלוקחים קצת מהנוזל בקיסם, אבל זה הגיע למצב שטיפה הסמיך.

גם השלב הבא שלי נבע מעצלות ומחוסר זמן, ובמקום לחכות שיתקשה קצת ואז ליצור עיגולים, שפכתי הכל לתבנית חד פעמית, מתוך כוונה לחתוך ריבועים אחרי שזה יתקשה. זה עבד מאוד יפה, וכשזו ש תקום ממיטת חוליה ותשלח לי את התמונות, תוכלו להתרשם בעצמכם (נתתי לה את הכבוד לטעום ראשונה לאור היותה מרציפנולוגית רצינית).

אגרקסקו התחילו לשווק שקיות הבשלה לאבוקדו, שיינתנו חינם לכל מי שיקנה אבוקדו כרמל. זה רעיון מאוד נחמד, כי אתם בטח מכירים את הניג'וס שבלחכות להבשלה של אבוקדו, אבל לא ממש נחוץ. מדובר בשקיות נייר חום (ממוחזר. לפחות זה), שההוראה היא לשים בתוכן את האבוקדו יחד עם בננה או תפוח, לסגור ויומיים-שלושה אחר כך האבוקדו אמור להבשיל.

זה יפה, אבל זה יעבוד גם עם שקית ניילון רגילה, והמהדרין אף עוטפים את האבוקדו בנייר עיתון לפני שמכניסים לשקית. נו שוין. אם זה יגרום לאנשים לקנות יותר אבוקדו - דייני.