עניינימים

מהפעם הראשונה שבה המטבח שלי הפך מהחדר ההוא שבו נמצא הקומקום לחדר שממש עובדים בו היתה לי בעיה עם סכינים. סכינים טובים הם בדרך כלל גדולים מדי או כבדים מדי (ולרוב שניהם) ואילו רוב עבודת המטבח שלי כוללת חיתוך ירקות ותו לא. ובכן, אני מאושרת לבשר לכם שהבעיה נפתרה, וכה לחי לחברת Silvermark ולאורגניק מרקט ששם נמצא הסכין (ואמנם הוא עולה כאן 30 שקלים במקום ה-5 דולר שיש באינטרנט, אבל לא נתקטנן על זה עכשיו).

למה דווקא הסכין הזה? קודם כל כי הוא חותך מעולה. הייתם צריכים לשמוע את קריאות ההתפעלות שלי - "כמו חמאה" - שהעדים היחידים להן היו הבצלים הגדולים שהוקרבו לסכין הזה כסיפתח. דבר שני הוא מגיע בצבעים מעולים, כולל הלהב. מובן שרכשתי את הסכין האדום, אבל אולי בהמשך אקנה עוד אחד בצבע אחר (ראו טיפ מטבחי מס' 1). הוא גם מגיע עם כיסוי חביב שאמור לשמור עליו כשהוא נח במגירה (למישהו יש מושג אם המציאו כיסוי סכין שגם משחיז, כך שכל הכנסה והוצאה של הכיסוי גם תורמת שיוף קל לסכין? אם לא, זה הזמן). והוא קטן, ממש קטן, ומתאים בול ליד ענוגה כשלי (תמונה בהמשך). חסרונו היחיד הוא שאסור לשים אותו במדיח. החסרון הוא לא בעצם הצורך בשטיפה ידנית, אלא בצורך לזכור את זה (שמעת, מיכ? אל תכניס אותו אף פעם למדיח).

טיפ מטבחי מס' 1: זאת קצת בזבזנות אבל מאוד מומלץ לבשלנים בנפח בינוני פלוס להחזיק שני קולפנים בבית (וגם שני סכיני סלט טובים), פן תמצאו את עצמכם נורא רוצים להתחיל לבשל, אבל הקולפן המלוכלך נמצא בתחתית הכיור עמוס הכלים מהפעם האחרונה שהשתמשתם בו.