| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 54 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
| 9/2003
מה בין "הלהקה" ל"לא נפסיק לשיר: כוכב נולד"
כבר הרבה זמן שאני רוצה לנפץ קצת את דמות הקדושה של נעה מ"הלהקה", הבחורה השקטה, התמימה ויפת העיניים, שהכל קורה לה בלי להתכוון. נכון, היא מאוד כשרונית ואולי אפילו זה נכון שיש לה יותר כשרון בשיניים שלה מלכולם ביחד, ובכל זאת תמיד מתלווה תחושת אי נוחות להתנהלותה בעולם, על אף שום דבר לא באשמתה, כמובן. הסולו שלקחו מיפצ'וק ונתנו לה? ככה ליכט רצה. האווירה העכורה שנוצרה בעקבות זה? טוב, זה לא אשמתה ששאר הבנות הן כלבות. קצת קשה להסביר למה במרד הגדול היא נשארה כמעט אחרונה על הבמה - כנראה בגלל שהקריירה שלה חשובה לה יותר ממיקי והלהקה, אבל אפשר להבין למה היא ירדה משם בסוף - בגלל שהיא רכיכה שמושפעת מלחץ חברתי.
ככה אני מסתובבת לי עם המחשבות האלה כבר שנים וכל יום עצמאות אני מתעצבנת מחדש (למרות ש"הלהקה" הוא אחד הסרטים האהובים עלי ביותר), ופתאום זה הכה בי: נינט טייב היא נעה מודל 2003. גם לה קורים כל מיני דברים שיוצרים תחושה לא נוחה, על אף שזה לא באשמתה. למשל, הכתבה הסופר מפרגנת ב"רייטינג". כתבה שנעשתה אחר כך ב"7 ימים" דיווחה על אי נחת, בלשון המעטה, של שאר המתמודדים, אבל שוב, זה לא היא, זה שאר הבנות שזונות.
והיום שוב היתה לי תחושה מאוד לא נוחה, לאחר שבמשך כל היום השמיעו שני שירים בביצועה של טייב: "ים של דמעות" ו"אל תבכה" (אני בוכה בשבילך). נכון, זאת לא אשמתה שמדובר בשני שירים שקטים שמופיעים בהם דמעות ובכי וזאת לא אשמתה שהעורכים המוזיקליים בגלגל"ץ מייד סיווגו אותם כשירי פיגועים, ובכל זאת, הידיעה שהקריירה שלה צוברת תנופה על גבי צער של אנשים היא מאוד לא נעימה לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
