את הפוסט אני מתחילה לכתוב בתחילת השיר של שירלי נוב, כך שאני לא מתחייבת לגבי הכותרת, למרות שכבר הצבעתי לסעדו כעשרים פעם.
נחמדה שירלי, אבל לנורית גלרון יש קול יותר טוב ואם כבר בוחרים שיר שהיא שרה במקור (ואגב, למה להשמיט את שירה גפן מכותבי המילים? לא יפה), כדאי לתת לו שינוי סגנוני גדול, ע"ע "ילדות נשכחת" מהשבוע שעבר.
מריאור שחר, שעד עכשיו לא סבלתי, הפתיעה, ובכל זאת, כדאי שהיא תלך הביתה ותחזור כשיתחלף לה הקול.
ויהודה סעדו יקירי מקסים אמיתי והביישנות שלו כובשת לגמרי, אם כי בשקט אני אגיד שלא נראה לי שהוא יהיה זה שימצא את התרופה לסרטן. בכל מקרה, האינטליגנציה המוזיקלית שלו גבוהה מאוד, הבחירה שלו היתה מצויינת והביצוע מצדיק את כל ההצבעות שהצבעתי לו מראש.
ובשבוע הבא דילמה גדולה בהרבה: אריאלה עדוי, אסף אברבוך וקסניה זמסקוב. הפעם אצטרך לשמוע את הביצועים לפני שאצביע ובכל מקרה זה לא יהיה קל.