עניינימים

זהו, בשבת יסתיימו להם חגי תשרי. נכון שביום ראשון עדיין יש חופש בבתי הספר בגלל אסרו חג, אבל בשביל רוב האוכלוסיה הבוגרת והעובדת נגמרה החגיגה. בעצם, השנה החגים הורגשו פחות עקב העובדה שרובם נפלו על סופי שבוע (חוץ מיום כיפור וב' ראש השנה) ולכן לא הרווחנו שום אקסטרה חופש.

אבל יש מגזר אחד שדווקא מתפלל שהחגים יפלו על סופי שבוע, אחרת זה אומר עבודה קשה בהרבה. הכוונה היא לעיתונות, ובפרט לעיתונות השבועית. ערב חג שיוצא, לדוגמה, ביום שלישי אומר שצריך לעבוד הרבה יותר קשה כדי לסגור את העיתון עוד לפני החג.

משום כך, תמיד בחגים מוציאים העיתונים מוספי נושא מיוחדים ונטולי אקטואליה, שאפשר לשלוח אותם לדפוס מבעוד מועד ואז לצאת לחופש בשקט. העיר, למשל, הוציאו היום בפעם השלישית את גיליון המכתבים שלהם, מחר נדע איך עיתון תל אביב התגבר על מלכוד החגים ואילו בזמן ת"א הוציאו גיליון מיוחד שכולו מוקדש להחמצות.

כולנו פוחדים מהחמצות ומבחירות לא נכונות שישפיעו על חיינו. חלק יותר וחלק פחות, אבל אין אדם שלא שאל את עצמו לפחות פעם אחת בחיים מה היה קורה אילו. הגיליון החגיגי של זמן ת"א מלא כולו בסיפורי החמצות.

מנחם בן כותב על החמצות לאורך ההיסטוריה ומסיים בוידוי אישי על החמצה בגידול ילדיו, חגית מהלה מספרת על טופס טוטו שמילא אחיה ולא שלח. בטופס היו 16 ניחושים נכונים. הפרס באותו שבוע היה 32 מיליון שקל ואף אחד לא זכה בפרס הראשון, ח"כ ג'מאל זחאלקה כותב על החמצת השלום, משה קריף על ההחמצה שביחס המדינה למזרחיים, עוז בן יצחק על ההחמצה של זהר ארגוב, איתי זיו החמיץ את ההופעה של רדיוהד, רם שרון החמיץ את ההזדמנות לתעד את עדויות השואה של הסבים והסבתות שלו ועוד.

אבל הכי הסכמתי, ולא חשבתי שאי פעם אומר את זה, עם מה שכתב אראל סג"ל. מדובר במשל שמערב בתוכו גוש חרא, בחורה נטולת חזיה ופתיחה מאוסה בסגנון "העורך אמר לי לכתוב קטע על החמצות", אבל המסקנה של סג"ל היא ש"בכל רגע נתון בחיינו, הווה אומר, בכל החלטה שאנו עושים, קיימת החמצה והיפוכה".

בתור מאמינה גדולה בגישת ה"הכל לטובה", אני חייבת להסכים איתו. זה בעיקר בגלל שעכשיו טוב לי ואם הייתי מקבלת החלטות אחרות בשנים עברו יכול להיות שחיי היו מתגלגלים אחרת לגמרי ולא הייתי מגיעה למקום שבו אני נמצאת היום ואם לא היה לי טוב עכשיו אולי כן הייתי מוצאת דברים להצטער עליהם, אבל אני מסרבת לבזבז זמן על המחשבה מה הייתי יכולה לעשות אחרת.

סיפורי החמצות שלכם יתקבלו בברכה וחג שמח.