עניינימים

אני כנראה יכולה לשכוח מיעד ה-2500 כניסות לבלוג בחודש אוקטובר, עקב העובדה שבימים האחרונים פשוט אין לי מה להגיד. ולא שזה רע. יעדי כתיבה וכניסות לבלוג קצת מוציאות את הכיף ממנו.

רק רציתי להגיד שאוטוטו, בשנייה שיהיה לי מה להגיד, אני חוזרת (חוץ מזה שנשארו לי עוד איזה 150 עמודים ב"פונטנלה" בשביל לסיים את הספר ולעמוד ביעד הקריאה שלי לחודש זה, אחרי שקראתי רק חצי מהספר וזנחתי אותו. דבר שאפשר לעשות בלי שום רגשי אשמה בספרים של מאיר שלו, מכיוון ששלו מצטיין בתיאורי השגרה שלו, שלא גורמים לי להמשיך ולקרוא רק כדי לדעת מה יהיה בהמשך).

עדכון 13:12: נו, זה היה ברור שברגע שאעלה פוסט כזה, פתאום כן יהיה לי מה להגיד.