אין כמו ימי ראשון לכמה קיטורי עבודה: אצלנו במפעל פינת העישון היתה תמיד המטבחון. המעשנים היו מתקבצים בפינת המטבחון, פותחים את החלון ומלעיטים את עצמם בסרטן ריאות מלוא החופן. עד שמישהו החליט, לא לגמרי לא בצדק, שזה לא רעיון טוב שיעשנו במטבחון, ושמי שרוצה לעשן צריך לצאת למסדרון, לשבת על הספסל שנמצא במקום ולעשן ליד החלון ששם.
אבל איך תשכנעו מעשנים ללכת למקום פחות נעים ממה שהם הורגלו אליו? ההמצאה הגאונית שעליה חשבו פה זה פשוט לנעול את החלון במטבחון. התוצאה היא, כמו שקל מאוד לנחש, שהמעשנים ממשיכים לעשן במטבח, כי העשן ממילא לא מפריע להם והמקום הפך מחדר עם מעט ריח סיגריות לחדר אפוף אדי עשן צורב עיניים, שאין לו לאן להתפזר, וכך רוב הלא מעשנים מוותרים על הכניסה לשם או שנכנסים ויוצאים מסריחים מקצה מכנס ועד שיער.
קראו לי בחורה כנועה (כי לכל הלוחמניים שניסו להעיר למעשנים לא ממש הצליח), אבל כבר עדיף לפתוח שוב את החלון.