עניינימים

אי נוחות. אני מרגישה אי נוחות גדולה מההחלטה לסמן מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק. אמנם מדובר במוצרים ולא בבני אדם, אבל עדיין, סימון על פי מוצא הוא גזעני ומעורר אסוציאציות של מגן דוד צהוב.

מאיפה את בארץ? אתמול שאלו אותי מאיפה אני בארץ. זה לא היה בחור חסר מקוריות שרצה להתחיל איתי אלא המאבטחת באחת הכניסות לעזריאלי. כנראה שהמאבטחים קיבלו לאחרונה הוראה לדבר עם האנשים כדי לזהות מבטא ערבי או סתם תשובות חשודות. זה בהחלט מקובל עליי ועדיף בהרבה על חיטוט ארוך מדי בתיקה של מי שנוהגת לסחוב את כל הבית, למרות שברור לגמרי שמחבלת היא לא.

לא דג. סרטן. בדיחה עתיקה מספרת על חולה ששואל את הרופא שלו "דוקור, איזה דג אמרת שיש לי?" והרופא עונה לו: "לא דג. סרטן". עכשיו זה כבר אותו דבר, למרות שאת החומר האסור לא מוסיפים לבריכות מאז אפריל. בכל אופן, הלוגו של מעריב לפרשה חינני מאוד. כתובת מאיימת של "דגים מסרטנים" (או משהו דומה) בתוך מסגרת שחלק ממנה הוא איור של שלד דג.

PMS. לפי.אם.אס יש אצלי תופעות לוואי שונות ומשונות. אתמול, למשל, זה גרם לי להחליף את כל הצלחות בבית ועכשיו אפשר לאכול אצלנו בכלי קרמיקה בצבעים ירוק, כחול, כחול יותר בהיר, צהוב-כתמתם וכתום - כל כלי בצבע אחר.