עניינימים

הבוקר סופסוף סיימתי את 674 העמודים של ספרה של יעל הדיה, "עדן". נתחיל מהשורה התחתונה: מאוד אהבתי את הספר. לשם השוואה, את "שלושה סיפורי אהבה" של הדיה שנאתי ואת "תאונות" לא קראתי.

עדן הוא סיפורם של כמה אנשים שגרים במושב באזור המרכז, פעם מושב חקלאי עם שדות ותרנגולות והיום אוצר נדל"ני שמגדלים בו בעיקר וילות ותושביו הם משפחות בורגניות שרצו לגור מחוץ לעיר. ההווה של כל הספר הוא בן חודש בלבד, אך במהלכו יש גלישות רבות אל העבר.

הדמויות העיקריות הן אלונה ומרק, זוג פרוד שלא טרח להתגרש. הם גרים במרחק הליכה זה מזה. אלונה היא בת המושב שחזרה אליו לאחר שנים. אמה עדיין גרה שם. היא עורכת ספרים במקצועה. למרק יש מסעדה קטנה ומצליחה בפאתי המושב. יש להם שני ילדים, מאיה, כמעט חמש, ועידו, שלוש וחצי. יחד איתם גרה גם רוני בת ה-16, בתו של מרק מנישואיו הראשונים. אמה של רוני, ג'יין, חיה בארה"ב.

זוג נוסף הם דפנה ואלי. הוא עורך דין והיא פעילה באיזו תנועה לא פוליטית. כבר שבע שנים הם מנסים להכנס להריון, עם טיפולים והכל, ללא הצלחה. ובנוסף יש עוד כמה דמויות משנה.

בכל פרק מובא סיפורה של אחת הדמויות (בעיקר מרק, אלונה, דפנה, אלי ורוני) ואחד הדברים שהכי מצאו חן בעיניי זה העובדה שהסיפורים הם בגוף שלישי, ולא בגוף הראשון המאוס. צורת הכתיבה היא אסוציאטיבית, כשאירוע אחד מזכיר אירוע אחר וגם אם לקראת הסוף מתרגלים גם לתבנית הזאת ואפשר לצפות בדיוק מתי תהיה גלישה אסוציאטיבית כזאת, זה עדיין מאוד נעים לקריאה.

חייבים להודות, אני לא בדיוק מתחברת לחומרים שבהם עוסק הספר, ובהם הרבה דברים שקשורים למשפחה בכלל וילדים בפרט. בהתחלה היה לי מאוד קשה, אבל עם ההתקדמות גיליתי שתושבי עדן מרתקים אותי, למרות שלו הייתי נקלעת למחיצתם הייתי סובלת מאוד.

ריבוי הדמויות מאפשרים לקורא לבחור לו ביתר קלות את הדמות שאיתה הוא הכי מזדהה. אני חושבת שמושא ההזדהות שלי הוא מרק, ודווקא בגלל שהוא הכי רחוק ממני שאפשר. הוא פשוט הדמות הכי אמיתית שם, הכי תמימה ושעושה הכי פחות חשבונות ולכן הכי קל לאהוב אותו. גם את רוני קצת הבנתי, כי בניגוד לצרות של ההורים שלה עם הילדים הקטנים, את צרות הנערה שלה אני עוד זוכרת. אחד הדברים שמטרידים אותה זה עניין הנואשות. היא לא רוצה שיחשבו שהיא נואשת, בשום דבר שהיא עושה. הבחור שהיא אוהבת, החברות שלה והבגדים שהיא לובשת. בת עשרה טיפוסית, נו. אבל אם אני צריכה לבחור דבר אחד שמאפיין את כל תושבי עדן, הרי שזו בדיוק אותה נואשות. הנואשות שמאחורי החיים הקטנים של כל אחד. 

מומלץ ומתאים מאוד ליום כיפור.