עניינימים

בטורה האחרון כתבה דנה ספקטור על חברה שלה, שבכל פעם שהיא מכירה בחור חדש היא מאבדת לגמרי את אישיותה ותחביביו הופכים להיות תחביביה. לא שאני בעד כיבוי כל גילוי של טעם אישי בעקבות הכרות, אבל אימוץ תחביבים או לפחות פתיחת עצמך לתחביבים של אחרים זה משהו די חיובי בעיניי שאני בהחלט עושה כשאני מכירה אנשים חדשים.

אולי זאת הנטייה לרצות ללמוד דברים חדשים או המזיכה שלי לאנשים שיש משהו שמלהיב אותם והרצון שלי להבין את ההתלהבות הזאת. זה קורה לי גם הרבה עם מוזיקה וארון הדיסקים שלי מלא במוזיקה שהיתה אהובה על אנשים אחרים ורציתי להקשיב לה בעצמי ולדעת על מה מדובר.

מה רע בלפתוח את עצמך לדברים חדשים? זה לא אומר אימוץ אוטומטי ואני בספק גדול אם אהיה חובבת ספרי פנטזיה אם אפגוש איזה טולקינאי יפה עיניים, אבל אם הוא יהיה נלהב מספיק אני משוכנעת שאבחן מחדש את העניין ואקרא לפחות ספר פנטזיה אחד.