לרגל יום השנה ה-19 למותה של סבתי, קבלו מתכון לטייגלעך, המאכל שהיא וחברותיה הביאו איתן מלטביה וכמעט נכחד, כי הוא דורש לא מעט עבודה, מלכלך את המטבח וממש לא מתאים להרגלי האכילה שלי בימים אלה.
חומרים לבצק (כ-20 טייגלעך):
3 ביצים
3 כפות שמן
1 וחצי כוסות קמח
תמיסה לבישול:
1 וחצי כוסות דבש
1 וחצי כוסות סוכר
6 כפות מים
תערובת לציפוי:
סוכר
אבקת ג'ינג'ר
אופן ההכנה:
מכינים בצק וממנו מכינים כעכים קטנים. לכאורה זה מאוד פשוט, אלא שהבצק יוצא מאוד דביק ונדרש הרבה קמח על השיש ועל הידיים כדי לעצב את הכעכים. במחשבה שנייה, יכול להיות שאפשר פשוט להוסיף יותר קמח לבצק. זה אפילו הגיוני, אבל אני התעקשתי להצמד למתכון המקורי. מצד שני, זאת סבתא שלי ולא שלכם, אז תרגישו חופשי לשפץ את המתכון.
מרתיחים את התמיסה לבישול. אל דאגה, למרות שנראה כאילו התמיסה לא תכסה את הטייגלעך, כשזה רותח זה מקבל נפח. אחרי שהתמיסה רותחת מכניסים לתוכה את הכעכים ומבשלים. כמה זמן? קשה לדעת. נגיד חצי שעה. בינתיים אפשר לנקות את המטבח מכל הקמח ושאריות הבצק. המתכון המקורי לא אומר, אבל כשנמאס לכם ואתם רוצים לוודא שהטייגלעך מוכנים, הוציאו אחד ובדקו האם הוא נשאר יפה ונפוח או שאחרי דקה הוא מתכווץ. אם הוא מתכווץ - סימן שהוא לא מוכן.
כשהכל מוכן, הוציאו את הטייגלעך מהסיר וגלגלו אותם בתערובת של סוכר (אפשר חום) ואבקת ג'ינג'ר (זה לא יעבוד עם ג'ינג'ר טרי). זה אמנם החלק הכי קצר, אבל זה מה שנותן לטייגלעך את החרפרפות והופך אותם לעוד יותר מעולים ממה שהם היו קודם.
ויש תמונות:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: