תהיתי אם לפתוח בלוג שבו אתעד את יומן המחלה של שבתאי, אבל החלטתי שלא, כדי שזה לא ישאב אותי ויעציב אותי יותר מהדרוש. בכל אופן, הלילה היה מאוד קשה לכוחותינו. בערך פעם בשעה הוא צרח מכאבים, גורם לי ולנגה להסתכל עליו בדאגה. בבוקר מיהרתי לקחת אותו לוטרינרית שתיתן לו את זריקת הפלא שגורמת לו להיות חתול רגיל לגמרי למשך כשלושה שבועות. בנוסף, הוא קיבל כדורי אנטיביוטיקה וכעת גם הוא וגם אני ניזונים מגילויו של אלכסנדר פלמינג (בעצם, אני לא בטוחה שהאנטיביוטיקה שלו היא על בסיס פניצילין).
ובעוד שבועיים וחצי הוא יחזור לוטרינרית לעקירה של השיניים שסביבן הדלקת (זה הליך ידוע אצל חתולים) ונקווה שבכך ירגע עניין השיניים ונוכל לקבל בשקט את פני המחלות הבאות שלו (שלאו דווקא יבואו. זה לא מדע מדוייק האיידס חתולים הזה).

שבתלוצ'קו במבט מהורהר. הוא עוד יקבור את כולנו