| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 53 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | |
| 2/2003
חלל בחלל
לא פחות מ-18 עמודים מלאים הקדישו הבוקר בידיעות לאילן רמון. מלאים, כלומר, כל 17 העמודים הראשונים והעמוד האחרון הוקדשו רק לנושא זה, בלי שום ידיעה קטנה באמצע על פעילות צה"ל בשטחים, תאונות דרכים או אלוהים יודע מה. רק סיפורו של החלל הישראלי הראשון בחלל. לא רק זאת, אלא שכל שבעת העמודים הראשונים מוקדשים לעדויות ועניינים רגשיים ורק בעמוד השמיני נעשה נסיון ראשון להבין מה בדיוק קרה שם.
מקץ 18 שעות אפשר כבר להתחיל לדבר על איבוד פרופורציות. לא שזה מפתיע, כי גם ההמראה של מעבורת החלל לוותה ברעש תקשורתי חסר תקדים. ככה זה במדינה שגדלה על האתוס של "עד גיל 21 תגיע לירח" ושכבר מתקשה למצוא אירועים משמחים על פני האדמה.
ביום שישי פרסם יאיר לפיד במדורו את דעתו על כל תוכנית החלל האמריקאית (ותודה לצביק על הלינק). בארה"ב הביקורת על נאס"א היא דבר ידוע, אבל לפה היא לא כל כך הגיעה והביקורת היחידה שהושמעה כלפי נסיעתו של רמון, וגם היא נשמעה מאוד בשקט, היתה שאת מי לעזאזל זה מעניין.
כמו תמיד, מידת הטראומה הלאומית תמדד לפי פרק הזמן שיעבור עד שיתחילו הבדיחות והתהיה של אור מלפני שבועיים בתגובה להודעה הזאת שלי מן הסתם עוד תאמר (אבל אל דאגה אור, אנחנו זוכרים מי אמר את זה ראשון).
ושימו לב לתמונה הבאה. מבזקן חרוץ במיוחד ב-YNET הכין כבר ידיעה שהיתה בגדר נבואה שלא הגשימה את עצמה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
