עניינימים

אתמול בערב הפעלתי את מכונת הכביסה והלכתי לסלון לצפות בדי.וי.די. מזל שכמה דקות אחר כך נזכרתי  שבא לי קפה. כך גיליתי שהמכונה נוזלת, כלומר זורמת, כלומר שוצפת, כלומר חצי בית מוצף. החלק הבאמת רע של הארוע הוא שאין לי פתח של ביוב להוריד אליו את המים, וכך כרעתי וספגתי את המים עם סמרטוטים (בבוקר חשבתי על זה שאולי עדיף היה להוריד את המים החוצה. גם שטיפת של המדרגות בקומה וחצי מהדירה שלי החוצה היתה לוקחת פחות זמן, אבל באותו רגע האפשרות לא עלתה במוחי).

האמת שהייתי צריכה לחשוד. מכשירי חשמל אף פעם לא מתקלקלים לבד, אלא תמיד כמה ביחד, ומכיוון שבשבת האחרונה הלפטופ שלי נפל ומת (אבל נשאר שלם לגמרי), הייתי צריכה לדעת שעוד משהו צפוי להתקלקל. לרגע שקלתי להכנס להיסטריה וכבר דמיינתי את עצמי קוראת ספרים שלמים במכבסות אוטומטיות, רק כי אין לי זמן לחכות לטכנאי. בשנייה של התעשתות פתחתי דפי זהב בכל זאת וחיפשתי טכנאי מכונות כביסה שיכול לבוא ביום שישי בבוקר. בטלפון הראשון לא ענו, בשני אמרו שלא עובדים בימי שישי והציעו לי את היום בצהריים והשלישי אמר שהוא יכול ביום שישי, אבל אם אפשר היום בשמונה וחצי בבוקר, זה יותר טוב. אז קבענו.

מאז חיים הכט וה"יצאת צדיק" שלו, טכנאים מאוד מפחידים אותי וכבר הייתי מוכנה נפשית לחווייה יקרה, אבל הטכנאי שהגיע היה מאוד נחמד, כולל להסביר לי מה הבעיה ומה הוא עושה, כולל להגיד לי שאם תהיה בעייה הוא יבוא עוד פעם ולא יחייב אותי על הביקור והכל תמורת 180 שקל בלבד.

אם יהיה לי מזל דומה מחר ואנשי המעבדה שאליה אקח את הלפטופ בבוקר יגלו שרק זז שם איזה חוט, אני אעדכן מה שמו וטלפונו של מתקן מכונות הכביסה הזה, כדי שגם אתם תוכלו ליהנות.