עניינימים

"את החודשים הקודמים העברתי בחיפוש באינטרנט אחר דוחות של מקרי התאבדות, סתם מתוך סקרנות. וכמעט בכל פעם הפתולוג אמר אותו דבר: 'האדם שם קץ לחייו בגלל הפרעות באיזון הנפשי'. ואז אתה קורא את הסיפור של הדפוק המסכן: אשתו שכבה עם החבר הכי טוב שלו, הוא פוטר מעבודתו, בתו נהרגה בתאונת דרכים כמה חודשים לפני כן... הלו, אדון פתולוג? מישהו בבית? אני מצטער, ידידי, אבל אין כאן שום הפרעות באיזון הנפשי. אני הייתי אומר שהוא לגמרי הבין עניין. עוד דבר רע ועוד דבר רע ועוד דבר רע קורה לך עד שאתה לא עומד בזה יותר, ואז קדימה לחניון הרב-מפלסי הקרוב, במכונית המשפחתית, לחנוק את עצמך עם הפנימית של הצמיג. הרי ברור שזאת אופציה הגיונית, לא? ברור שבדו"ח הפתולוגי היה צריך להיכתב: 'האדם שם קץ לחייו לאחר בחינה מפוכחת וקפדנית של ההריסות המזדיינות שנותרו מהם'"

(ניק הורנבי, "ארוכה הדרך למטה", עמ' 14-15)