עניינימים

לא כתבתי עד עכשיו שום דבר על ההתאבדות של רפונזל מתוך התפיסה שקבעה פעם נורית זרחי: אם את לא יכולה לדבר יפה - תשתקי. אז מבחינת הבלוגים שתקתי כמעט לגמרי, למעט תגובה או שתיים כשלא יכולתי להתאפק. אני לא מהחבקנים הוירטואליים ולא הייתי בעדה ואפילו בסוף כבר לא האמנתי לה. אבל הערב הסתכלתי קצת בפוסטים ישנים אצלי ונזכרתי בזמנים טובים הרבה יותר. זה היה לפני כחצי שנה, כשהיא פתחה עוד בלוג בניק חדש, הפעם היה זה רוזה מרציפן. לקח לי קצת זמן לזהות שזאת היא, גם כי לפחות בהתחלה היא היתה שונה בהרבה ממה שהיה קודם ומה שהיה אחר כך, גם אם הכל היה ברקע. הנה כמה דיאלוגים משועשעים בתגובות, שרק בדיעבד אפשר למצוא בהם משמעות. שנזכור אותה גם ככה.

1. בתגובה לפוסט הזה התנהל בינינו הדיון הבא:

2. והנה עוד משהו בענייני חתולים. והתגובות: