פרסומת חדשה שעלתה לאחרונה לאינטרנט בכבלים גונבת (או כמו שנהוג לקרוא לזה: עושה מחווה) לשתי תופעות תרבות חשובות. ראשית, הלחן שמתנגן ברקע הוא צלילי הפתיחה של "שינויי מזג האוויר" לשלמה ארצי ואילו העלילה נלקחה מסרט המופת "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", בסצינה שבה רנה זלווגר עולה למשרדו של יו גרנט ומשפילה אותו בפומבי ובקול רם.
ועוד כמה ענייני פרסומות: שתיים שמצחיקות אותי כל פעם מחדש, לא משנה כמה פעמים אצפה בהן. קיציס בתפקיד בטהובן ודוד ד'אור בתפקיד עצמו.
ופרסומת אחת שלא: לג'ינס כלשהו. רואים בחורה נכנסת לשירותים של הבנים, מגרבצת, מקפיצה כדורגל ומגיעה הביתה בשביל לצפות בכדורגל בזמן שהחבר של אותה בחורה בוכה מול איזו טלנובלה וקם להגיש לה בירה. הצופה, שלרגע התרשם מהבחורה ואיך שהיא קולית ולא שמה זין, יתאכזב לשמוע את הקריין אומר משהו כמו "לקחת לו את הג'ינס, לקחת לו את האישיות". זה לא שבחורות באמת יכולות להקפיץ כדורים ולצפות בכדורגל. בחורות רק צופות בטלנובלות ומגישות לבני זוגן בירה והנס מתרחש רק כשהן גונבות להם את הג'ינס.