לוסי מתקשרת אליי בבוקר. יש לה מבטא צרפתי עדין ובקול שלה שומעים הרבה נכונות. היא מתנצלת ואומרת שתאחר. היא מגיעה ואני מציעה לה לשתות. היא מחייכת ואומרת שגם לזה עוד יהיה זמן ובינתיים יש לה הרבה עבודה. צודקת, היא תצטרך להגיע לכמה מקומות שאף אחד לא ביקר בהם הרבה זמן. היא מבקשת להחליף למשהו יותר נוח ובלי לחכות לתשובה מתפשטת. יש לה חזיית תחרה שמאוד הולמת את החזה הגדול שלה. אני מוצאת לי מקום שבו אני מרגישה בנוח ומסתכלת עליה בציפייה.
(חמש שעות אחר כך)
אין ספק שלוסי יודעת את העבודה והיא בהחלט מצליחה לספק אותי. במהלך הזמן הזה נכנסו לפה כל מיני גברים, עשו לי נעים והלכו. אבל לוסי בכלל לא הסתכלה עליהם. היא התרכזה רק בי, אפילו שהאיש עם הצינור הסתגר איתה במטבח. הסתכלתי עליה בזמן שעבדה, כי מה כבר היה לי לעשות - באתי לפה במטרה ליהנות. טיפות זיעה קטנות מבצבצות על מצחה והיא משמיעה אנחות קטנות כשהעבודה דורשת ממנה מאמץ מיוחד או סתם להתכופף. נראה לי שאשאיר אותה.
מוקדש בחרות יצירתית גדולה ללוסי, שמנקה לי את הדירה החדשה ברגעים אלה ממש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: