יום חמישי האחרון היה אחד מאותם ימים ששום דבר לא הולך, כל דבר קטן גורם לכם לעצבים ובאופן כללי אתם סופר רגישים. מכירים? או שאולי מוטב - מכירות?
בערבו של אותו יום צעדתי לי ברחוב עצבנית על כל מה שזז ואז נחתה עלי ההארה. במקום להגיד "תעזבו אותי בשקט, אני במחזור", "זה לא שאני כזאת מגעילה, אני פשוט בפי.אם.אס" או "אתה נראה לי חמוד, אבל זה כנראה בגלל שאני מבייצת" - אפשר להחליף את כל המילים הקליניות האלה במילה התרבותית "דיסהורמוניה". אפשר גם דיסהורמוניה נשית, הגם שגברים אף הם סובלים פה ושם מדיסהורמוניה (להלן המחזור הגברי).
מעתה אימרו: "הפוסט הקודם שלי היה מושפע מהדיסהורמוניה שבה הייתי שרויה באותה עת".
* אבל כאבי דיסהורמוניה יש ויש.