עניינימים

• הפרסומת על החיים ב-2034 עם סבתא יובל, סבא דין וכיוצא בזה. בשנת 2034 אני אהיה בת 63. בקושי בפנסיה. בשביל שגבר יהיה בפנסיה ב-2034 הוא היה צריך להיוולד ב-1969, ואז, מה לעשות, אף אמא לא קראה לבן שלה דין.

• הפרסומת לסלקום Push&Talk, עם האנשים שדוחפים אחד את השני. אחת הפרסומות הכי בהמיות שראיתי בזמן האחרון. כל כך דוחה, שאני מסבה את מבטי בכל פעם שהיא משודרת.

• הפרסומת ל-ml עם הבחורה שעומדת בפתח הכנסייה וגורמת לאנשים למהר להתוודות על חטאיהם. הרבה יותר קל להתלונן על פרסומת שהופכת אשה לחפץ וגבר ליצור חד-מחשבתי כשהיא רעה, אבל הפרסומת למתאים לי מאוד מוצלחת ומקשה עלי להגיד עליה דברים רעים.

• הפרסומת לקוקה קולה. בכל סדרת הפרסומות החדשה לקוקה קולה, המשתתפים דופקים את הפחית פעמיים על השולחן ואז פותחים אותה. לא מומלץ לנסות בבית.

עידו לא-אמין, כותב אורח:

• הפרסומת לתחבושות קוטקס. אז נכון שאדום הוא צבע המותג, אבל לא ניתן כבוד על כך שלראשונה בתולדות הטלוויזיה המסחרית בישראל, החומר הנספג בתחבושת הוא אדום-דם ולא כחול-עט?