עניינימים

קודם כל, אני אהיה מאוד זהירה, אבל יכול להיות שהשיבושים האינסופיים בכל דבר שקשור אליי בשבוע וחצי האחרון, ממגעים במכשירי החשמל ועד מגעים אנושיים כולל כל מה שבאמצע, מתחילים לחלוף. הנה, אני אפילו מצליחה לכתוב פוסט מהעבודה. כלומר, הניסיון הצליח. נראה אם אוכל לאשר את העדכון הזה.

קראתי הבוקר בעיתון ידיעה קטנה על תינוק שאושפז לאחר שהמטפלת מהלה בטעות את המטרנה שלו בחומר ניקוי. הכותרת אמרה שהמטפלת טעתה ובסוף הידיעה נכתב שהיא התנצלה והתנצלותה התקבלה, אבל היא לא טעתה ובטח שלא צריכה להתנצל. מה שקרה זה שמישהו (אחד ההורים? העוזרת?) שם חומר ניקוי כלשהו בתוך הקומקום כדי לנקות אותו והשאיר את זה ככה. מי המטומטם שמשאיר חומרים כימיים בקומקום בבית שהוא לא גר בו לבד? גם אם היו רק אנשים מבוגרים בבית זאת פעולה חסרת אחריות. דבר שני, אני לא מאמינה שעדיין יש אנשים שמנקים קומקומים בחומרים כימיים. אמרתי את זה אלף פעם ואגיד שוב: אבן בקומקום מנקים רק עם מלח לימון. כף, שתיים או 15 בתוך קומקום מלא ולהרתיח. הקומקום אחר כך יהיה מבריק וגם אם תשכחו לשפוך את המים או שלא תשטפו אותו טוב, זה מקסימום לא יהיה טעים, אבל אף אחד לא יורעל מזה.