עניינימים

(זהירות: פוסט חשוך, מלא דעות קדומות ושמרני)

זה לא שאני חסידה גדולה של גבריות ישנה, מחוספסת ובבונית. אני אוהבת גברים רגישים כמו כל אחת אחרת, למרות שרצוי שהם לא יהיו יותר רגישים ממני. העניין הוא שצמחונות היא משהו שפשוט לא מתחבר לגבר. זאת לדעתי פגיעה באחת מתכונות היסוד (שרובן מחורבנות לגמרי, אגב) של הגבר. וזה חשוד, מאוד חשוד.

2007 עכשיו והגבולות הולכים ומטשטשים, אבל לכל אחד צריך שיהיה גבול ועל הגבול שלי עומדת ומלחכת עשב פרה שעוד שנייה תהפוך לאנטרקוט (ועוד כמה חלקים), ואני ממש לא רוצה לאכול אותה לבד.

(פטורים מההכללה שלי גברים שיציגו הוכחה לכך שהצמחונות שלהם היא תוצאה של טראומת ילדות. נגיד שסבתא שחטה את תרנגולת המחמד שלהם)