בדקות שבין שינה לערות או בין ערות לשינה יש ריכוז גבוה של מחשבות ולא ממש ברור אם אלה מחשבות אמיתיות, חלומות או חלומות בהקיץ. ודווקא בדקות האלה תמיד באים לי לראש כל מיני דימויים שאחר כך נשכחים. אז החלטתי לכתוב אותם. מי יודע, אולי אשתמש בהם פעם.
למשל זה: זוגיות היא כמו משקפיים. כשזה מתאים וטוב, היא יכולה לשפר בהרבה את איכות החיים שלכם. כשזה לא מתאים זה רק גורם לכאבי ראש איומים. את הדימוי הזה אפשר להמשיך לפתח בכיף. נגיד על אנשים שמחזיקים כמה זוגות משקפיים, על כאלה שמחליפים זוג כל כמה שנים וכיוצא באלה.
או למשל זה, שכבר שילבתי במשפט: "היא היתה כמו חשופית. מסתובבת בעולם נטולת הגנות לחלוטין, והסיבה היחידה שאף אחד עוד לא דרך עליה ומעך אותה היא שרוב האנשים פשוט נגעלו ממנה". שום דבר אישי, אגב. אני מסתובבת בעולם עם חצי טון הגנות לפחות.
אה, רגע. הנה עוד תובנה, והפעם בערות מלאה: יודעים מה ההבדל בין דימוי למטאפורה? שבדימוי משתמשים במילה "כמו" או בשכמותה, בעוד שבמטאפורה לא. אני משתמשת המון בדימויים ואף פעם לא במטאפורות, אולי בגלל שאני לא מרשה לעצמי להוריד את הרגל מדוושת המציאות.