| |
עניינימים
לראות את התמונה הקטנה |
 כינוי:
בת: 54 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
| 5/2007
(שוב) עניינימים של ספרים
 זוכרים שדיברנו על ספרים עם שמות שמעוררים את הסקרנות ואת הרצון לקרוא אותם? אז עכשיו יצא עוד ספר כזה שנקרא "הארכיטקטורה בחבל האוזרק בארקנסו" ("The Architecture of the Arkansas Ozarks"), שכתב דונלד הרינגטון. למען הסר ספק על הכריכה נכתב שמדובר ברומן, ואם אני מבינה נכון, אז זה תולדותיה של עיירה קטנה והאנשים שהקימו אותה, במשך שישה דורות. לספר הזה יש גם דפים צהבהבים, מה שמוסיף למסתורין ולסקרנות.
ספר חדש נוסף הוא "עסקת חבילה", שכתב יפתח רייכר-עתיר. לא קראתי, אבל הנה מה שכתוב על המחבר: "יפתח רייכר-עתיר, 57, תא"ל במילואים, היה סגן מפקד סיירת מטכ"ל בעת מבצע אנטבה, ושירת כנספח צה"ל ביפן. עם פרישתו מצה"ל פנה לעסקים וניהל קרנות הון סיכון. לפני כשנה סיים תואר שני בספרות עברית והתמסר לכתיבה. 'עסקת חבילה' הוא ספרו הראשון".
אין לי מושג איך הספר, אבל אני כולי מלאת הערכה למי שמחליט להגשים חלום, גם כשהוא כבר לא צעיר וגם כשזה אומר לוותר על ביטחון ויציבות כלשהי.
בזמנו כתבתי פה תוך כדי הקריאה סופרלטיבים על ניסוחים מוצלחים, ועכשיו, אחרי שהספר יצא, אני רוצה להמליץ באופן מלא על "וזה הסוף" של דלית אורבך. בגדול (ולא הייתי כותבת את זה, אבל זה צוין גם במודעה על הספר ואולי גם על הכריכה האחורית) מדובר בסיפורה של אשה שחיה את חייה אחורה. הספר מתחיל במותה ("מוות" היא המילה הראשונה בספר), אבל אז היא מתעוררת ומאותו הרגע הולכת ונהיית צעירה יותר. גיבורה נוספת בספר היא האחות הסיעודית השחורה של האשה הלבנה. הסיפור נפתח בבית האבות שבו עובדת האשה הצעירה ומאושפזת הזקנה, אך בהמשך העלילה יוצאת משם. אני ממליצה על הספר לכל מי שחושב על זקנה ועל מוות, של עצמו ושל יקיריו, ונדמה לי שאחרי הקריאה יהיה לאנשים קל יותר לשחרר את זקניהם ומתיהם. לתת להם למות בשקט או לקבל את המוות שלהם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
