"העיקר שהאמת תצא לאור". זה אחד הטיעונים המרכזיים בקרב המצדדים במשפט לקצב. אני מוצאת את זה מצחיק במובן העצוב של המילה, את האמונה העיוורת הזאת שהחלטות בית המשפט הן תמיד האמת. תגידו, אף פעם לא ראיתם דרמות בתי משפט? אתם לא יודעים שכדי להשיג הרשעה בבית משפט המקרה צריך לעמוד מעל לכל ספק סביר? אתם לא מכירים פלפולים של עורכי דין כדי להוכיח את הספק הסביר הזה? הרי עורכי דין הצליחו להוציא זיכוי לאנסים שאשמתם נראית ודאית בהרבה מזאת של קצב. הרי כותרות ה"ביזיון" של עכשיו הן כלום לעומת כותרות ה"ביזיון" שהיינו רואים אחרי שבית המשפט היה מזכה את קצב. והסיכויים שהוא היה מזוכה הם די גדולים. אז מה אתם מעדיפים, זיכוי בבית משפט או התפשרות על הרשאה בסעיפים קלים יותר?