עניינימים

לא ברור מה יהיו השאלות בו, אבל התוצאות יהיו כדלהלן:

בוטן: אתם מאוד מגוונים ומתאימים את עצמכם להרבה אנשים וסיטואציות. החסרון: אתם מאוד אלרגניים ויש אנשים שממש סובלים מכם. בהרבה מקרים אתם משמשים תחליף לאגוזים אחרים ונחשבים יותר בגלל מחירכם הזול.

מקדמיה: אתם נראים קטנים וחלשים, אבל יש לכם קליפה מאוד מאוד קשה. בני המזל שיצליחו לפצח אתכם ימצאו בפנים טעם גן עדן. החסרון: קשה לצרוך אתכם באופן קבוע כי אתם מאוד יקרים.

אגוז מוסקט: אתם נראים לא מעניינים, אבל כמות קטנה מכם משדרגת פלאים כל מה שנמצא לידכם. החסרון: חייבים להשתמש בכם ממש מעט, כי אתם מאוד דומיננטיים.

אגוז מלך: אתם בריאים וטובים ללב. החסרון: ניכרת בכם מרירות מסוימת.

פקאן: אתם הולכים טוב במתוק, במלוח, בקלוי ובטבעי ובכל הצורות מאוד טעימים. החסרון: יחסית לאגוזים אחרים אין לכם ערך תזונתי מי יודע מה.

אגוז ברזיל: אכילה של עד ארבעה מכם ביום מעולה למניעת סרטן ושאר מחלות. החסרון: בכמות גדולה יותר אתם הופכים לרעילים ואתם גם לא נראים משהו.

קשיו: רוב האנשים מעדיפים להטביע אתכם במלח, אבל אתם הרבה יותר הכי בריאים - אם כי פחות טעימים - כשאתם טבעיים. חסרון: המחיר. (תמי)

אגוזי לוז: אתם פשוטים למראה וקשים לפיצוח, אבל יש בכם איזון נדיר של טעם אגוזי וטעם אדמתי שהארומה שלו מתגלה רק ליודעי חן. בעיני השאר אתם סתם אגוז זול. (זו ש)

פיסטוק: אתם ירוקים ומשוגעים ומוכנים לכל הרפתקאה. טעימים בטבעי, במומלח, בממותק, עם מי וורדים, עם בשר, עם גלידה, עם עוגה, עם ווטאבר. אנשים מסווגים אתכם לפעמים כאקזוטיים למרות שהם טועים, זה בעיקר הקונטקסט שעושה אתכם אקזוטיים. וצריך להיזהר לא לשבור עליכם את השיניים. (זו ש)

בוטנים אמריקאים, שקדים מצופים: אתם לא מאמינים שמישהו יכול לאהוב אתכם כמו שאתם ולכן מקפידים לעטוף את עצמכם בעטיפות שונות ומשונות שיוסיפו לכם צבע, מתיקות או פריכות. לרוב אתם טועים. (חנן כהן)

ועכשיו אתם מוזמנים להוסיף אגוזים משלכם ו/או למצוא את עצמכם בין האגוזים הנ"ל. הייתי רוצה להגדיר את עצמי כמקדמיה, אבל נראה לי שאני נוטה יותר לאגוז ברזיל.