עניינימים

הפוסט הזה (אה רגע, אני לא חושבת שהכרתם. מדובר בבלוג של האדם היחיד בעולם, כנראה, שמסוגל להתחיל פוסט בסרט אימה טראשי עם פריס הילטון ולסיים אותו באמירה שהיתה מכניסה אותו בקלות למתחם ה-V.I.P של פסטיבל בראשית, נגיד) נתן לי רעיון לסקר שאינו נושא פרסים: מהו סרט האנימציה האהוב עליכם?

אני עוד קצת מתלבטת אם הסרטים העומדים לבחירה הם כל סרטי האנימציה, כולל הכל, או רק כאלה שנעשו על ידי הדיסנים למיניהם. בכל מקרה, מותר בכיף לתת כמה תשובות, וכדאי לנמק.

סרט האנימציה האהוב עליי הוא "חוות החיות", שראיתי אותו לראשונה כשהייתי ממש קטנה, ובכך הוא הפך לסרט האנימציה הראשון שממש בכיתי בו. גירסת האנימציה הבריטית לספרו של ג'ורג' אורוול היא לגמרי קורעת לב. גם בגלל המוזיקה בסרט. ברבות השנים היו עוד כמה סרטים עם רגעים עצובים, מרגשים או רומנטיים במיוחד, שגרמו לי ללחלוחית רגעית, אבל סרט האנימציה הנוסף - והיחיד עד כה - שממש גרם לי לבכות היה "שמונה לילות מטורפים" (מה שכמובן דורש הסבר, שאותו אתן כשאכתוב את הביקורת על הספר שאני קוראת עכשיו. כי יש שם משהו שמתקשר).

אפרופו "חוות החיות", ולפני שאעבור לבחירה האמריקאית שלי, פעם כתבתי באחד מגלגוליי הוירטואליים על ההבדלים שבין "חוות החיות" ל"מרד התרנגולים", אף הוא סרט אנימציה בריטי. מובן שהשוואה שכזאת דורשת ממני לעשות את מה שאני עושה הכי טוב בעולם - להוציא דברים מהקשרם ולהתמקד בנקודה אחת ספציפית - אבל לא התיימרתי לשום דבר מעבר לזה, אלא רק להבדלים בגישות המרדניות של גברים ונשים כפי שהם משתקפים בשני סרטים אלה.

ועכשיו לסרט האנימציה האמריקאי האהוב עליי ביותר. זה לאו דווקא הסרט שממנו הכי נהניתי או שהכי הקסים אותי (ואיזה סרט עונה על שני אלה? לא יודעת. אולי "עידן הקרח"), אלא סרט שמעבר להיותו חמוד, מצחיק לעתים ועם שירים יפים, תרומתו העיקרית לחיי הוא בכך שהוא עזר לי לגבש את תפיסתי הרומנטית בנוגע לבני הזוג שלי: עדיף חיה מבחוץ ונסיך מבפנים מאשר להיפך (ונסיך מבחוץ שהוא גם נסיך מבפנים זה קצת משעמם). והסרט הוא כמובן "היפה והחיה".

חג שמח.