 כינוי:
בת: 54 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 6/2003
מעניין (1)
ונפתח בביקורת טלוויזיה. שם הבלוג הוא "כתוב בעיתון", אתם אומרים? אל תהיו קטנוניים. זה יהיה כתוב בעיתון של מחר.
הרגע נגמר טקס פרסי הטלוויזיה הראשון. הסבר קצרצר: עד היום האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה קיימה טקס משותף למסך הגדול והקטן ומעתה הטקסים נפרדים - קולנוע לחוד וטלוויזיה לחוד.
והיה יופי. אמנם לא הייתי במלא מאה אחוזי הריכוז שלי (פרטים בפוסט הבא), אבל גם ככה שמתי לב שהיה טקס מאוד מוצלח. ארוך מאוד, זה נכון, אבל נוצץ במידה הראויה, מושקע במידה הראויה ולמרות כל אלה, גם קצת צוחק על עצמו ולא תמיד לגמרי מקצועי, מה שהעניק לו חן ישראלי כובש.
ולהלן נקודות ראויות לציון:
- גירסת שחקניות הטלנובלות לשיר הרוצחות מ"שיקגו" היתה מעולה.
- חלק ממגישי ומקבלי הפרסים, בעיקר כאלה שערוץ 10 היה האכסניה ליצירתם, לא התביישו לקטר על העובדה שהם לא ראו שכר לעמלם, במובן הכי מרשרש של המילה.
- הבאת כל הבובות מתוכניות ילדותנו לבמה היתה גם היא מוצלחת, כולל היציאה מהארון של צ'ומפי ואינשם (בציטוט מאוד חופשי זה היה משהו כמו: אנחנו היינו שני הגברים הראשונים שחיו ביחד, לפני שקע ותקע, יוסי וג'אגר ושי ודרור).
- "יוסי וג'אגר", כצפוי, גם זכה בפרס הדרמה ויהודה לוי זכה בפרס השחקן בדרמה.
- אחת ההתבדחויות הלא מוצלחות של הערב, התגלתה גם כלא ממש מדוייקת. ענת וקסמן ומוסקו אלקלעי הגישו את הפרס לדרמה הטובה ביותר. וקסמן אמרה שבניגוד למה שאומרים לפעמים, החיים זה כן הכל (וקסמן משחקת בסדרה "החיים זה לא הכל") ואלקלעי ענה לה שבחמשת המועמדים לדרמה הכל זה חיים ואין מוות, או משהו דומה, ואז באו הקטעים הקצרים של המועמדים - "יוסי וג'אגר" שבהחלט נוגע במוות, "כל מה שיש לי" המקסימה של קרן מרגלית, שהיא כולה פוסט מורטם וגם עוסקת במוות, הדרמה של חגי לוי, שאלוהים יעניש אותי על ששכחתי את שמה (אבל אני זוכרת מילה אחת שנגמרת ב-ה'), שעוסקת בהתמודדות של הורים שכולים עם השכול ו"הדמעות של אמסלם", שלא ראיתי, אבל בקטע הקצר שהציג את הדרמה ראו בדיוק הלוויה. עכשיו אחרי שכתבתי את זה, אני פתאום חושבת שאולי הוא התבדח ואז אני יוצאת מפגרת. מצד שני, "חמש דקות מפראדיס", שהיתה אף היא מועמדת, היא באמת דרמה מתוקה ומלאת חיים. ומצד אחר לגמרי, מה זה אומר שכל כך הרבה דרמות עוסקות במוות?
- עם או בלי קשר לחיים ולמוות, לא מעט זוכים ייחלו לשלום. זה מסתדר עם הוועידה בעקבה, אך כשזה חזר על עצמו, לא היה מנוס מציניות, ואמנם, כשעירית לינור וקובי מידן עלו להעניק את אחד הפרסים לקראת הסוף, פתחה לינור את דבריה באמירה שגם הם רוצים שלום ואף הוסיפה "גם קובי רוצה שלום.
- ושוב, בלי קשר הכרחי לסעיף הקודם, כשהציגו את תוכניתם של שי ודרור, שאף זכתה בפרס, הקטע שנבחר הוא זה שבסופו שי שואל "ומאיפה תזרח השמש?" ודרור עונה לו "מהכוס של האמא של אריק שרון". מי שיזם את זה בטח היה מאוד מרוצה מהחתרנות שלו, בעיניי זה היה קצת מיותר.
- ואלונה קמחי, שהגישה יחד עם ליאור אשכנזי את הפרס האחרון, הלשינה על הנוכחות הדלילה באולם. כנראה שלא לכולם היתה סבלנות לחכות שלוש שעות. גיא פינס, שקיבל את הפרס השני שחולק, הודה בסוף נאומו למי ששם את הקטגוריה שלו בהתחלה. היתה חצי פאוזה ואז הוא מיהר להסביר שזה בגלל שככה לא צריך להיות במתח הרבה זמן. מתח? גיא פינס קוטף הפרסים הסדרתי? אני שמה כסף שלא הרבה זמן אחר כך הוא כבר היה בבית.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
