עניינימים

השבוע, באיחור בלתי אופנתי בעליל, ראיתי סופסוף את "רטטוי". כצפוי, ובדיוק כמו שניבא כל אחד מעשרות האנשים שאמרו לי שאני חייבת לראות את הסרט הזה, נהניתי עד עמקי נשמתי ולרגעים אף התרגשתי עד דמעות. היכולת להסתכל על מתכון ולהחליט שחסר שם מרכיב איקס היא משהו שאני מתגאה בו בעצמי ומאוד הזדהיתי עם רמי החולדה המוכשרת.

כצפוי2, הסרט עשה אותי מאוד רעבה, אבל לא היה לי כוח לבשל בעצמי, אז הזמנתי בטייק-אוויי את המנות המבטיחות הבאות: קבב טלה על מצע אורז מאודה עם טחינה ירוקה בצד וגולש בשר ביין אדום, ציר בקר וירקות שורש על מצע אורז מאודה מבטי פורד. נו, מה אגיד לכם, על הנייר המנות האלה היו יותר טעימות.

ומכיוון שעדיין אין לי חשק לבשל, אתמול קניתי באיזה מקום רמת-גני שאני זוממת עליו כבר הרבה זמן מוסקה וכמה קובות אדומות. גם במקרה הזה, היה יכול להיות יותר טעים. אני מקווה שלא איבדתי את היכולת ליהנות מאוכל. זה יצער אותי מאוד.