עניינימים

הייתי מאבחנת את זה כהרעלת קפאין אלמלא שתיתי היום רק שתי כוסות קפה - אחת בשבע בבוקר ואחת בשבע בערב. האפשרות הנוספת היא שאני שוב מגיבה פיזית לאכזבות ספורטיביות. לכאורה זה אמור היה להיות יום טוב. יום שהתחיל בניצחון של שחר פאר ונגמר בהפסד של ריאל מדריד. מה רע? אז זהו שהאמצע לא היה מבריק במיוחד. כלומר ההפסד של חיפה.

לאהוד קבוצות לוזריות, כמו רוב הקבוצות שלי, זאת לא ממש חוכמה, כי הן יכולות רק להפתיע לטובה. ואם הן מפסידות? אז נו, זה היה ברור. אבל חיפה היא לא קבוצה לוזרית. היא אמורה לנצח, ואני לא מתמודדת טוב עם הפסדים שלה.

אוף.

עדכון 06:00: ובעוד אני מלהגת פה על צרותיי המינוריות, חלמתי כי על הארץ הולכת ומתרגשת צרה גדולה בהרבה. כמה גדולה? בואו נגיד שיש תוכניות פינוי רחבות היקף ובאמצע הים בנו בריכת מים מתוקים למקרה שיגמרו מי השתייה (לא יודעת איך זה אפשרי, אבל זה נראה יפה). עוד דבר המרמז כי לא מדובר באסון טבע הוא שיש דיבור שאת הערבים יפנו למקום סודי שלא מגלים מהו, כי להם הסיכוי הגדול ביותר להינצל ולא רוצים שאנשים אחרים יתפסו על זה טרמפ. חלקים נרחבים של החלום העברתי בלנסות לגלות איפה יהיה המקום הזה ולהתחבא שם. בסוף, לא זוכרת למה, אני מגיעה למסקנה שזה יהיה באזור הפלנטריום, רק שבחלום אין שם פלנטריום.

לא יודעת מה החלום הזה אומר, אבל אולי כדאי שתצטיידו במים מינרלים וכמה קופסאות תירס.