אבל ליתר בטחון התקשרתי לאמא שלי לשאול האם חליתי פעם בחצבת. אולי בכלל מדובר במשהו כמו אבעבועות, שהיום מחסנים נגדה, בעוד כשבילדותנו לא חיסנו אף אחד, כולם חלו וכולם החלימו עם צלקת ליד הגבה.
אמא שלי ניהלה משום מה רישום של מחלות הילדות שלנו. וכך עולה שהיו לי, כאמור, אבעבועות, אדמת, חזרת וגם דלקת קרום המוח וצהבת, שלא נחשבות מחלות ילדות, אבל בכל זאת היו לי כשהייתי קטנה. וחצבת לא. יכול להיות שכבר חיסנו אז נגד המחלה הזאת, מה שאומר שאולי היא בכל זאת קצת מסוכנת. ומצד שני היא זכרה שבילדותה לא חיסנו וכשכולם חלו והיא לא שלחו אותה לנשק ילדים חולים כדי שהיא תידבק. זה לא עבד והמסקנה היתה שיש לה חיסון טבעי, אבל מי שחיפש עוד הוכחה להתעללות בילדים בתנועה הקיבוצית יכול לרשום לפניו את אינסידנט הנשיקות הזה.