עניינימים

אם אני אתקל בעוד אוסף, אשמע את שמו של עוד אמן שאף אחד לא זוכר ואראה עוד אריזה חגיגית למוצר מוכר - אני אצעק.

אההההההההה

תגידו, האמנם בשנת החמישים היה פחות ניצול צרכני של יום ההולדת של המדינה או שזה נדמה לי רק בגלל שלפני עשר שנים עיסוקי לא דרש ממני להיחשף לכל הדברים האלה?