עניינימים

במסגרת מועדון הקוראים הראשונים של כתר קיבלנו החודש את הספר הנהדר "עיר הגנבים" של דיוויד בניוף, שייצא בארה"ב (או לפחות באתרי הספרים בארה"ב) רק ב-15 במאי, ואולי הוצאתו בארץ הוקדמה כדי שיתאים לתקופה הזאת בשנה (הוא עדיין לא יצא, אבל זה אמור לקרות תוך חודש).

הספר הוא רומן המבוסס, עם חירות יצירתית מסוימת אני מניחה, על זכרונות סביו של הכותב, שהיה ילד בן 17 ב-1941 בלנינגרד. כאמור מדובר בספר נהדר, שלמרות כל המות וההרס מסביב מצליח להיות גם אחד הספרים הכי משעשעים שקראתי לאחרונה, במיוחד לחובבי הומור רוסי, אבל לא באתי פה להמליץ על הספר. זה יגיע לאחר שאסיים אותו, בעוד קצת יותר מ-100 עמודים.

העניין הוא שאתמול הגעתי לקטע שבו גיבור הספר נתקל לראשונה בגרמנים וזה קצת עשה לי סיוטים (ולכן אני גם כותבת את הפוסט הזה בחמש וחצי בבוקר).